סשן בית... ואוו כמה זמן חיכיתי לזה... בבית לבד... את ואני... בלי מיליון אנשים מסביב... בלי אווירת מועדון... בלי איפור... בלי עקבים 👠 באינטימיות שלנו... עם המוזיקה המדהימה שלך...
והינה היום הזה הגיע... מתחילה להתרגש מהבוקר... סידרתי את כל הבית שיהיה מושלם...
"אני אצלך בערב. אעדכן על השעה המדוייקת מאוחר יותר"
איך את אוהבת לתת לי לחכות לך באי וודאות... טוב נו גם אני אוהבת לחכות לך...
ואז ההודעה... שולחת לך רשימה מה להכין...
קרופ
ספנקר
פלוגרים
כיסוי עיניים
אטבי כביסה
4 כפפות לטקס
כפות עץ
קרש חיתוך
נרות שבת
והכי חשוב... נייר צלופן של המארזים שלך...
והמחשבות מתחילות לרוץ... כפפות לטקס, למה לעזאזל היא צריכה כפפות לטקס... וקרש!!! מה כבר היא תעשה עם קרש... אבל צלופון של המארזים... אמאל'ה...
הכל מוכן! ומתחילה ההמתנה... אוייי ההמתנה...
הגעת יייייש סוף סוף הגעת... אני מתרגשת בטירוף... סיגריה ועוד סיגריה ואנחנו מקשקשות לנו... והלב שלי עוד רגע יקפוץ החוצה...
"תביא לי סדין שלא חבל לך עליו"...
"תגזרי חתיכה מהצלופן וקפלי אותה קטן קטן, תניחי בצד"
"קחי את כל הנרות תסדרי אותם בתוך מגש כסף ומה שנשאר תסדרי בשורה על הרצפה"
"תדליקי את הנרות ותספרי אותם"
"43 נרות"
"שבי" "לא פה... על הרצפה" "תעשני סיגריה אחרונה" "קומי" "תורידי את השמלה" "ממממ... את בטוחה"
"כן כן כן" ❤
"זוכרת שהיית צריכה לעטוף את המארזים שלך ולא עשית את זה... שימי כיסוי עיניים... קחי את הצלופן שקיפלת שימי על המצח תיצמדי איתו לקיר... בלי ידיים.. וחבל אם זה ייפול לך במהלך סשן..."
"תחת החוצה... עוד... תפסקי רגליים... עוד תרדי למטה... עוד... נוח לך? "
" כן"
"חבל... תפסקי עוד... "
צמודה עם החתיכות צלופן הזאת לקיר (למה לעזאזל לא ארזתי את המארזים בזמן למה????)... מתחילה להרגיש את המתח ברגלים ובגב... שיט לא נוח לי...
את מתחילה לשים לי אטבים... (למה הבאתי לך אטבי עץ... למה???!!!!)
אחד ועוד אחד ועוד אחד... ואת יודעת בדיוק איפה לשים כדי שזה הכי יכאב... נושמת...
את הולכת אחורה... ושקט...
"את יפה ככה עם האטבים"... ואני לאט לאט מתחילה להתנתק... ולעוף... לחישה באוזן... "בכמה את מוכרת את המארזים שלך" (מבינה לאן זה הולך ופתאום בא לי לעשות מבצעים מטורפים...) "250 שקל" "ממממממ... את מבינה הרי לאן זה הולך נכון?" "כן" "תתחילי לספור"....
1...2...50... "ועכשיו אחרי כל 10 את מוסיפה, סליחה גורו... פעם הבאה תזכרי לעשות בזמן מה שאני אומרת לך"
מתחילה לאבד את הספירה... והכלים שמתחלפים... והידיים שלך... ואני... אני כבר לא שם... אני עפה רחוק רחוק... ואז המכה הזאת שמורידה את האטבים בבום מטורף... הצביטה אחרונה שלהם... שוווורף... ואז כאב נעים מתפשט בכל הגוף... נשארו 10 אחרונים... משהו כבד נוחת על התחת של... עכשיו הבנתי למה משמש הקרש... שורדת אותם בגבורה... יייייש 250!!!!
"לא לזוז... זה לא נגמר" הרגליים רועדות לי הגב כואב והצלופן המקולל הזה כמה שלא נוח לי... נושמת...
את מורידה אותי על שש... "הצלופן נשאר על המצח, תיצמדי איתו לרצפה" נעמדת מעליי... הידיים שלך נוחתות לי על השכמות... זה שורף וכואב בטירוף... ועוד פעם ועוד ועוד... ופתאום כבר לא כואב... נעים... כל כך נעים... הגוף שלי בוער... את הופכת אותי על הגב... ושקט מסביב... שעווה רותחת נשפכת על החזה והבטן..." אייייייייי" וכל הגוף שלי מתכווץ מעונג וכאב... עוד נר נשפך על הבטן ובין הרגליים "אאאאאאיייייייייי... זה חם, ממש חם" "אני יודעת".... ועוד נר ועוד אחד... ופתאום זה כבר כאב נעים... כאב מלטף... כאב שעוטף אותי... כבר לא שומעת את המוזיקה... רק מתענגת על הכאב שכל פעם מפתיע במקום אחר בגוף... את אפילו לא מבינה מה עשית... בלי לדעת... בחיים לא עשיתי שעווה על החזה ועל הבטן... זה היה אחד הפחדים הכי גדולים שלי... ואת... את פשוט ריסקת את הפחד הזה ונתת לי להתענג עליו.... ואז שקט... הרבה שקט... המוזיקה חוזרת... מתחילה להרגיש את הרצפה הקרה.... פתאום אני מרגישה שפריצים של מים קרים על הגוף... ובשנייה אחת קר לי... אני מתחילה לרעוד מקור.... חזרתי... את עוטפת אותי בשמיכה וחיבוק... ואנחנו צוחקות... צוחקות... מתפקעות מצחוק... בוער לי בכל סנטימטר בגוף.... השעווה צורבת ומותחת את העור... הראש שלי נקי, שקט ושליו... ואנחנו... אנחנו ממשיכות לצחוק ולעוף... ושום דבר בעולם לא קיים מבחינתי באותו רגע.... חוץ מהחיבוק שלך הטלטלים שלך... והצחוק המתגלגל....
אוהבת אותך בלי סוף גורו מדהימה שלי ❤
