בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חוויות ❤️

כל מה שנכתב בבלוג אלה חוויות אמיתיות שאני עוברת...
מחשבות שצצות...
מסקנות שמגיעות...
לפני 4 שנים. 28 במרץ 2020 בשעה 16:42

הכרנו בכלוב... במקום הזה שכל כך התייאשתי ממנו... פתאום ראיתי קרן אור... כן כן זה יהיה זה... זה בדיוק מה שכיוויתי שיגיעה... פניה שלי אליך... הכי ישירה הכי תאכלס... ותשובה שלך עם מספר טלפון בלבד... כמה ימים של שיחות טלפון ארוכות... ואוווו ארוכת כל כך... על הכל... הרגשתי שאני מכירה אותך שנים... ואז... כדרך הגב אני זורקת סתם באוויר
"אז מתי אתה באה לארוחת ערב"
מחר? ... הלב שלי מחסיר פעימה... מה מחר... איך מחר... זאת הייתה מן שאלה כזאת לטיזינג...
"באמת מחר?"
"הזמנת, לא?"
"כן"
"אז מחר"
המחר הגיעה הרבה יותר מהר ממה שציפיתי... לא יודעת להסביר אבל התרגשתי באותו יום כמו ילדה בת 16... חיוך דבילי על השפתיים ופרפרים בבטן... למה? אין לי הסבר... אולי כי השיחות שלנו היו הרבה סביב החוסר גבולות שלך והרעב שלי לטעום את המקומות האלה... אולי כי אתה משדר משהו חייתי מקילומטרים... ואולי סתם הסקרנות לגעת בך להריח אותך...
מהבוקר אני מתחילה להכין את הכל... מסדרת... מנקה... הכל עד הפרט הקטן... קובעים ל 18... מתכננת להתחיל לארגן את עצמי מ 16 כדי לא להיות בלחץ ולפגוש אותך מושלמת...
14:00 טלפון...
"מה הכתובת אני עוד רבע שעה מגיע"
היסטריה... "מה מגיע? איזה מגיע? קבענו ב 18"
"סתם סתם, רק בדקתי עירנות אני בא ב 18"
חוזרת להכנות לקראת הערב...נכנסת להתקלח... כדי להיות הכי יפה כשתבוא... כשיצאתי מהמקלחת... מתיישבת על המיטה עוצמת את העיניים ומתחילה לדמיין...
צלצול בדלת... הינה אתה נכנס... נותן לי חיבוק מוחץ עצמות... ואני מסניפה אותך... בטוחה שהריח שלך מדהים... אנחנו נכנסים לבית... פותחים בירה ומתחילים לקשקש... אני מסתכלת לך בעיניים... ואנחנו מדברים ומדברים ומדברים... ואז אני נזכרת שבכלל באת מהעבודה וקבענו לאכול ואתה בטח רעב... קמה למטבח להכין את ארוחת הערב... אתה ניגש אלי מאחורה... נצמד אלי ונושף לי בעורף... שולח את יד ימין למתקן הסכינים ושולף את סכין השף שלי... מעביר אותה בעדינות על הלחי... על הצוואר... מסובב אותי אליך...
"תביא את היד"
אני מסתכלת לך בעיניים... מחייכת... ומושיטה את היד... אתה לא מוריד את העיניים מהעיניים שלי... מתחיל לטייל עם הסכין על היד...
"את לא מפחדת"...
הלב שלי עוד שניה קופץ החוצה ואני בקושי נושמת...
"לא"
אתה לוחץ עם הקצה... ומבצבצת טיפת דם קטנטנה...
אני ממשיכה לחייך ולהסתכל לך בעיניים...
אתה מניח את הסכין... מחבק אותי לוקח את הפנים שלי בשתי ידיך... ובלי להוריד את המבט אומר... "את כל מה שקיוויתי שתהיי"
"אתה כל מה שחיפשתי כל חיי"...
פותחת את העיניים...
אוי ואוי אני והדמיון שלי... נשאר לי רבעה שעה לפני שאתה בא...
אני מוכנה... הכל מושלם...
צלצול בדלת... הינה אתה נכנס...
חבל שהמציאות הייתה רחוקה מהדמיון... ❤️

BondageGirl​(נשלטת) - כתבת יפה... וואוו איזה באסה
לפני 4 שנים
פיה טובה זו אני​(נשלטת) - יש סיבה לכל דבר... בחרתי ללמוד ממה שקרה שם באמת... ולא להתבאס 😇
לפני 4 שנים
אוויר - עוד יגיע האחד..תאמיני ⁦❤️⁩
לפני 4 שנים
לאכאןכמעט - כבר אמרו פעם.. כגודל הפיציות גודל האכבזות..
בעסה..
אממ.. ויצא לך הפוסט פעמיים..
לפני 4 שנים
J G{pd32} - יש תמיד פער בין מציאות לדמיון.
לפני 4 שנים
לויס ליין​(נשלטת) - אין לך שליטה על אחרים.... החלום שלך לא תמיד תואם לאחר.... צר לי על האכזבה שלך
יפה שלי ⁦❤️⁩
עוד יבוא זה שיתאים בדיוק מושלם למה שאת צריכה .... עד אז לא להתפשר
לפני 4 שנים
פיה טובה זו אני​(נשלטת) - ♥️♥️♥️
לפני 4 שנים
Big blue - בהצלחה )
לפני 4 שנים
Causy​(אחר) - כתיבה יפהפייה 🌹
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י