שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

האלפיון

לפני 6 שנים. 25 בפברואר 2018 בשעה 16:57

שתי אני

 

אני של פעם ואני המשולה לנחש

מזדחלת לאט ובערמומיות, מפלסת דרך במחילה השחורה הזו

כשאנחנו במחילה, הנחש זוקף את ראשו חזק יותר,

מושך את אני של פעם עמוק יותר. 

ויותר.

 

מכריח אותי להאבק בתובענות מצד הקהל השולט

ככל שאני נגררת עמוק יותר במחילה, התובענות שלהם גוברת והולכת.

מכריחה אותי לענות לשאלות שלא חשבתי שאדרש להן בעולם השחור הזה

מאלצת אותי להתפשט עוד לפני שהורדתי בגדים.

 

מרגישה כמו צפה בחלל, עשרות ידיים נשלחות אלי, 

אני מתפתה להצמיח ידיים משלי ולשלוח עשרות מהן ברחבי החלל השחור הזה.

אני טווה תוכניות לכיוונים הנכונים.

אני לבד כאן. 

 

רעיונות נפלאים

בוהה בהם בעיניים כלות

רושמת מילים כדי לסדר מחשבות באתר השחור הזה

 לא כי אין לי אומץ להוציא אותן לפועל

 

זה כי אני יודעת שאני לא אוכל לחזור לאחור.

 

לפני 6 שנים. 20 בפברואר 2018 בשעה 20:47

תָּבוֹא אֵלַי

אַל תִּתֵּן לִי לַעֲשׂוֹת כְּלוּם

אַתָּה תַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילִי

כָּל דָּבָר תַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילִי

כָּל דָּבָר שָׁרַק אַתְחִיל לַעֲשׂוֹת

תַּעֲשֶׂה אַתָּה בִּמְקוֹמִי

אֲנִי אַנִּיחַ תְּפִלִּין

אֶתְפַּלֵּל

הַנָּח אַתָּה גַּם אֶת הַתְּפִלִּין עֲבוּרִי

כְּרֹךְ אוֹתָם עַל יָדַי

שַׂחֵק אוֹתָם בִּי

הַעֲבֵר אוֹתָם מַעֲדַנּוֹת עַל גּוּפִי

חַכֵּךְ אוֹתָם בִּי הֵיטֵב

בְּכָל מָקוֹם גָּרֵה אוֹתִי

עַלֵּף אוֹתִי בַּתְּחוּשׁוֹת

הַעֲבֵר אוֹתָם עַל הַדַּגְדְּגָן שֶׁלִּי

קְשֹׁר בָּהֶם אֶת מָתְנַי

כְּדֵי שֶׁאֶגְמֹר מַהֵר

שַׂחֵק אוֹתָם בִּי

קְשֹׁר אֶת יָדַי וְרַגְלַי

עֲשֵׂה בִּי מַעֲשִׂים

לַמְרוֹת רְצוֹנִי

הֲפֹךְ אוֹתִי עַל בִּטְנִי

וְשִׂים אֶת הַתְּפִלִּין בְּפִי רֶסֶן מוֹשְׁכוֹת

רְכַב עָלַי אֲנִי סוּסָה

מְשֹׁךְ אֶת רֹאשִׁי לְאָחוֹר

עַד שֶׁאֶצְוַח מִכְּאֵב

וְאַתָּה מְעֻנָּג

אַחַר כָּךְ אֲנִי אַעֲבִיר אוֹתָם עַל גּוּפְךָ

בְּכַוָּנָה שֶׁאֵינָהּ מְסֻתֶּרֶת בַּפָּנִים

הוֹ עַד מַה תִּהְיֶינָה אַכְזָרִיּוֹת פָּנַי

אַעֲבִיר אוֹתָם לְאַט עַל גּוּפְךָ

לְאַט לְאַט לְאַט

סְבִיב צַוָּארְךָ אַעֲבִיר אוֹתָם

אֲסוֹבֵב אוֹתָם כַּמָּה פְּעָמִים סְבִיב צַוָּארְךָ, מִצַּד אֶחָד

וּמֵהַצַּד הַשֵּׁנִי אֶקְשֹׁר אוֹתָם לְמַשֶּׁהוּ יַצִּיב

בִּמְיֻחָד כָּבֵד מְאוֹד אוּלַי מִסְתּוֹבֵב

אֶמְשֹׁךְ וְאֶמְשֹׁךְ

עַד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתְךָ

עַד שֶׁאֶחְנֹק אוֹתְךָ

לְגַמְרֵי בַּתְּפִלִּין

הַמִּתְמַשְּׁכִים לְאֹרֶךְ הַבָּמָה

וּבֵין הַקָּהָל הַמֻּכֶּה תַּדְהֵמָה.