הסחת דעת

זו הייתה התגובה שלי לבחור המופתע עם השיער הארוך וחולצה של להקת מטאל בבר. נחזור אליו..

כשהייתי בגן, המשחק האהוב עליי היה לבחור אחד מהבנים, לזרוק לו כדור, ולתת לו לרוץ ולהחזיר לי אותו, הלוך ושוב, לפעמים אפילו עם הפה.
מעניין כמה השתנה מאז?

תמיד הייתי הנמוכה, השקטה, החכמה, זאת עם הפרצוף הרציני. היופי החיצוני הצטרף עם השנים, ומזל שכך. מראה חיצוני לא חזק מספיק כדי לשמש כיסוד בניין.

בסופ״ש האחרון, החלטתי לסגור את הערב עם כוס יין באיזה בר שכונתי. לבד, בשקט, observing the human zoo.
לפתע הופיע בפניי בחור ואמר, בציטוט - ״יש לך הבעת פנים כאילו את יודעת שאת יותר טובה מכולם פה, זה ממש עושה לי את זה״

זה מצחיק, כי מה שחשבתי רגע לפני היה - ״ואו, יש פה הרבה אנשים, ולא עולה לי שום עניין לשיחה עם אף אחד. זה אומר שאני מוזרה, או סנובית?״

I guess life works in mysterious ways