איש שמרגיש

מישהי כאן עשתה לי חשק לסטיק מדמם, כתבתי זאת בהשראתה.

מסעדת בשרים משובחת, שולחנות ערוכים עם מפות מעומלנות . נראה מוכר אבל בכל זאת שונה.

אנחנו כאן לבד, אנחנו והמלצר.
ישובים לשולחן אחד מול השני, לבושים בלבוש התואם את המסעדה במפוארת, את בחולצה לבנה מכופתרת הדוקה לגופך.

השולחן ערוך בכוס יין גבוה וצלחות, וזהו.

המלצר מגיע, באופן טבעי לו הוא רוצה להניח את נתח הבשר המדמם אצלי בצלחת, אני מסמן לו ״אצלה״
הוא מוזג לי יין אדום לכוס

הנתח מונח לפניך, אין סכין, אין מזלג, את מסתכלת לי עמוק בעניים, רעבה עד עמקי נשמתך.

מחכה ממתינה לאישור ממני רק העיניים שלך מדברות, וגם הפטמות שעומדות וחולצה לבנה מכופתרת לא יכולה ממש להסתיר זאת.

אני מניד בראשי , את מתנפלת על הנתח אוחזת בו, ונועצת שיניים, טיפות מיץ ודם ניגרות, חולצתך מוכתמת בדם.

אני לוגם מהיין מתענג על המראה שלפני.