לפני 4 שנים. 17 במאי 2020 בשעה 6:48
אתמול בעוד החמסין בחוץ מכביד עלינו את ידו שמעתי שוב את השיר הנפלא הזה של יעל טבת. ופתאום הכוונה מאחורי המילים התבהרה לגמרי.
״בתוך״
על נשמות שלי אתה שולט,
על דקויות שבי פורט
עת במבט אותן תמצא
ובלחישה אחת רפה.
אם בתנועה שהיא מוצנעת,
מילה שנאמרה בלי דעת,
חיוך חטוף או מסויים
אתה באלה, בכולם.
אני שקעים לכל קמריך
אני ימים זורמים אליך
אני ציפור אומרת שירה
ובלעדיך אין בי מה...
על אכזבות מהן כוחי ניטל
וחלומות שלי קשים, אבל
כשתדרים עצמו מאוד
אותך פיללתי לי בסוד.
היו שרפות בי ויותר
הפכתי מישהו אחר
אני חומק בשתיקה
אתה הייה לי מצבה.
אני שקעים לכל קמריך...
אני גשרים לכל מיליך
כוכב נופל בלילותך
בי יש נתיב כל ישותך
אני טובע בדמותך