המשוגעת (אמא), צורחת עליי כבר כמעט שבוע בגלל שכשביקשתי טופס לבדיקות המעקב הקבועות שלי סורבתי, כי למרפאה או לרופאה או לשניהם היה רבעון שלם להכיר את התיק הרפואי שלי, אבל אף אחד לא חשב על לעשות שיעורי בית, אז סורבתי.
אני לא יודעת מה הלאה, מדובר על טיפולים בגדר הצלת חיים, ולא נותנים לי לעשות את זה, ועכשיו בנוסף להכול דם הסתומה הזאת רבה איתי כי המרפאה צודקת, כי כל מה שחסר לי בחיים כרגע זה לעצור הכל וללכת לרופאה שלא מכירה אותי ולנסות שוב לקבל תשובה שלילית.
כן, צודקים, לא משעמם לי בכלל, הרי לקופות חולים אין סיבה להתגאות בעובדה שהם התקדמו ושלא צריכים היום להגיע למרפאה בשביל ניירת, אבל בדיוק את זה הם גורמים לי לעשות.
יש רופאים בקהל? או צוות מרפאה? מישהו שמסוגל אשכרה להגיד לי למה אני צריכה להיגרר למרפאה או תור לרופאה, טלפוני או פרונטלי, כשאני בחיים שלי לא ראיתי אותה כי יש לה רררק תורים טלפונים (ממש לא שחצני, ומי ישמע עדיין קורונה בחוץ), בשביל טופס התחייבות או לא יודעת כבר אם זה זה או 17 או משהו מחורבן דומה.
כמה שנים אני צריכה לחכות עכשיו בשביל שיאשרו לי טיפול שעכשיו הוא קריטי? אחרי שהמצב יחמיר?
לפחות אמא שלי קיבלה את השקט שדרשה ממני בצרחות...אני לא צריכה לריב עם אף אחד בשביל לכבד דרישה, היא יכולה להבא לבקש גם בשקט.