עולם חדש ומופלא

לפעמים צריך קצת לאבד שליטה בשביל לקבל את השליטה בחזרה.

אי אפשר להרגיש בדידות כשאת מוקפת באנשים.

אבל כשאת צריכה את החיבוק החם, האהבה הסוערת והרגשות שיצופו- את באמת לבד.

ככה אני יודעת שניצחתי את הרגש (;

והבחירה היא בידיים שלנו.

לא להכניס רעל לחיים שלכם, להתנתק מאנשים שעושים לכם רע.

״למה התקרבת?

למה לא התקרבת קצת יותר?״

לא חשבתי אי פעם שאחזור לכאן לפרוק.

אבל אין לי יותר למי לפרוק.

אני חיה במין בועה כזו ששומדבר לא עומד להשתנות בחיים,

אני יודעת שאני פסימית, אבל באמת אני לא רואה כלום טוב שיכול לקרות לי.

קנאה ודיכאון- זה מה שיש לי לתת.

לפעמים צריך קצת להשאר לבד כדי להבין כמה חסר לנו חיבוק חם ואוהב ממישהו חם ואוהב.

אז מה חדש אצלי? כלום ושומדבר.

שוב חזרנו אחורה בזמן, שוב אני תקועה. שוב.

הרגע האחרון, במקום האחרון ובזמן הנכון.

תקופה מאוד ארוכה שאני יכולה לסכם ואפילו לא בקצרה.

אז מה עברתי ומה הולך לקרות עכשיו?

התאהבתי, נפגעתי, נפתחתי, נכוותי, נעקצתי, טעיתי ובעיקר- למדתי לקח.

הכרתי בנאדם אחד שמוביל אותי לאורך כל הדרך עד היום.

מחשבות לא פוסקות, בכי בשעות המאוחרות של הלילה. הייתי מכורה. עד היום.

כל דבר או בנאדם הזכיר לי אותך. שוב, עד היום.

אבל מה השגתי מזה? בדידות.

אז זה הפוסט האחרון שלי בכלוב, אני מתנתקת מהאתר הזה, לפחות לתקופה הקרובה.

שמחתי לפרוק פה ולהשתגע ולעשות שטויות, אבל בנוסף לרע שיצא לי מזה גם קיבלתי לפעמים תגובות לא נעימות.

תודה על כל המילים היפות, תודה לאנשים שעזרו לי פה להתגבר.

הבלוג ישאר פתוח למתעניינים שקוראים.

מחר הכל נגמר.

Cant be yours.

הבדידות הכי קשה שהייתה לי אי פעם.

לפעמים עושים בחירות בחיים שגורמות לך לעזוב הכל ולהחליט החלטות גורליות.

אז כן חווים חוויות בחיים שגורמים לך להבין שהחיים הם לא משחק ילדים.

שמחתי להכיר אנשים שיודעים לעשות לי טוב, פחות אנשים שעושים טוב לעצמם בעזרתי.

אבל תמיד טוב להכיר אנשים חדשים וחברים חדשים.

בסופו של דבר עושה סופסוף מה שטוב בשבילי (: