ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחשבות על שליטה

לפני 6 שנים. 13 במאי 2018 בשעה 9:03

אל תילחצי...

אני קורא אותך .....

 

שקט .

החומות שעבדת עליהן שנים קורסות.

את נכנעת , רגועה .

מתמכרת לשקט.

נכנס למחשבות והשדים שבתוך הראש שלך.. 

שובר את הקירות שבפנים, עוזר לך לצאת החוצה.

 

יד ביד , יחד  .

לפני 6 שנים. 13 במאי 2018 בשעה 7:30

אני שותק ואת צוחקת כן יש טיפות של שיגעון בנינו ...
חלום כחול ואת נוטפת ...
את כמו האש, כמו להבה, שורפת.

אני אוהב אותך תמיד מחדש
כמו בירח דבש כשאת אוחזת אותי
חזק כמו נחש מאבד שליטה רועד ונרגש....

לפני 6 שנים. 11 במאי 2018 בשעה 7:03

לא צריך נשלטת... לא על ההתחלה .

ולא סמרטוט, שפחה, כלבה ......

 

לא משנה כל כך גובה, צבע ושאר ירקות ..

סקס זו לא המטרה , זה יגיע לבד, על הדרך . 

 

מחפש את הלב והנשמה שלך, את ההתרגשות וההתמסרות .

כל מה שמעבר הוא עליי .

 

לפני 6 שנים. 20 באפריל 2018 בשעה 7:39

בואי אליי , שבי לידי
שימי את הראש עליי, תנוחי .

הרכיני ראש
הישירי מבט
תטפלי בי... עד עונג שבת
עינייך אדומות ,דומעות
גרונך נאבק במשימה.
גאוותי היא סיבלך
סיבלך רצוני.
אשמור עלייך לנצח

אותך אוהב יותר מכול,
את מביאה אותי לשיאים חדשים , ילדה טובה כמו תמיד .

לפני 6 שנים. 18 באפריל 2018 בשעה 6:46

אני לא אדון קל, אבל את יודעת את זה.
לפעמים יש ספקות או חששות, בשביל זה אני כאן תמיד.
כשאת מרגישה את הזרם החשמלי הזה בגוף רק מהמחשבה שתוכלי לספק אותי בכל דרך שאבחר, את בדרך הנכונה.
שולט ונשלטת זה מסע ארוך , את חייבת להיות מחויבת - כפופה לחוקים שלי , כנועה ומוכנה לספוג.
תחשבי טוב עד כמה את מסוגלת.

את תקבלי חיזוקים, אבל עד כמה את מוכנה להיות חשופה?
עד כמה את יכולה לוותר על עצמך, על כולך למען האדון שלך ?
את מסוגלת?

לפני 6 שנים. 18 באפריל 2018 בשעה 6:40

תכניסי את היד לתחתונים  ותתארי לי בדיוק מה את מרגישה....

אני אוחז לך חזק במותניים ונושך אותך בצוואר....
השיער שלך פזור, עוד מעט אאסוף אותו בידיי.
אני אוהב אותך בדיוק כך - פרועה אבל מרוסנת, לא עוצרת אבל לא יכולה לגמור.
אני אוהב אותך כשהיד שלך בתוך התחתונים..
אני אוהב אותך רטובה ,את הנוזל החם שלך שמרטיב לך את היד.

אוהב אותך .

לפני 6 שנים. 9 במרץ 2018 בשעה 8:47

אחיזה חזקה

מחשבה חזקה

רצון חזק

ולב רך.

לפני 6 שנים. 9 במרץ 2018 בשעה 8:45

לפני שאני דופק אותו .

לפני 6 שנים. 11 בפברואר 2018 בשעה 15:17

 

רואה אותך שוכבת בין הסדינים הלבנים
ומטפס ת'דרך אלייך אלייך .
אוהב אותך צועקת ואת ידייך מחליקות ,
הסיפוק שאת שואבת ממני אלייך.

אני שותק ואת צוחקת כן יש טיפות
של שיגעון בנינו .
חלום כחול ואת נוטפת .
את כמו האש, כמו להבה, שורפת.

 

קרדיט לפורטיסחרוף המופלאים כמובן.

הגירסה האקוסטית הנקיה מדהימה בעיני.

לפני 6 שנים. 4 בפברואר 2018 בשעה 21:36

האחד.

היחיד.


במהותו מתקיימת מהותה.


יודע להכיל אותה - מחשבות ,רצונות פנטזיות התמסרות וכאב .


נכנס לה לראש, יודע מבין ונוגע בנקודה הכי פנימית.

 

אם רוצה ...פשוט לוקח.