לפני 6 שנים. 5 בפברואר 2018 בשעה 22:42
שוכבת במיטה...לא נרדמת...
מקשיבה לקולות הנשימה שלו...בחשכה רואה את צללית פניו...ורק עליך חושבת...נזכרת...עורגת...
איך לחיי נכנסת?
את המבט על החיים שינית...
פרופורציות שונות לחיי הכנסת...
כל כך זקוקה לאותן שעות גנובות איתך!! כדי שאוכל להמשיך בחיי איתו...כדי שיהיה לי כח לקום בבוקר...לעבוד...לנהל...לחלק הוראות...
ואיתך לכאוב...להתפרק לרסיסים ואז להתאחות מחדש ולהמשיך...