לפני 6 שנים. 11 בפברואר 2018 בשעה 6:39
כשהאדמה רעדה וקרקע יציבה נשמטה מתחת לרגליי, ניצבת שם להושיט יד תומכת ויציבה...ללא תמורה!
סדקים נפערו בחיי ורק אתה בחוכמתך ידעתה לאחותם
גלי החיים סחפו אותי הרחק ללב אוקינוס הדיכאון, ורק אתה ידעתה להושיט לי גלגלג הצלה.
פשוט הייתה שם בשבילי ואמרת:
כשעל הרגליין שוב תעמדי, תגידי לי ואז גם אדוני לי תקראי.
לאחר שבוע, את גופי ונשמתי לך מסרתי.
כעת לדרך חדשה יוצאת, הרחק ממך אדוני. רק בזכותך זה מתאפשר...רק בזכותך אני שוב חיה ומחייכת.
לעולם אהיה חייבת לך!