יום כזה קצת אפור, סוף סתיו תחילת החורף....
הבן זוג נסע לחו"ל מהעבודה...
נפרדנו בריב לא קטן, על שטויות אבל עדיין בטונים גבוהים..
בצהריים הודעה מהאדון "הערב ב 8"
את האמת, ממש לא בא לי, רציתי רק להכנס למיטה, לפוך, להיות לבד, להתנתק מהכל, אבל לאדון לא מסרבים....שלחתי "או קי"...
נוסעים לצימר, דממה באוטו, לא בא לי כלום ובטח לא לדבר...
הוא מגניב מבטים ושואל " הכל בסדר? מה קרה?"
כלום, הכל טוב...שיקרתי...
נכנסנו לצימר, כהרגלי עומדת לא זזה ממתינה להוראות.....שקט, אף לא מילה ממנו.
חשה אותו מאחורי, מרים לי את החולצה, פותח חזיה, ידיו עוטפות אותי, פותח את המכנסיים ולאט מוריד מטה. מוריד לי נעליים ואז גם את המכנס והתחתון, אני ערומה.
עדיין ללא מילה ואצלי בראש מלחמה, בחיים זה לא קרה! מה הוא זומם?
מתחילה לחשוש, הלב דופק...
שומעת רעשים קלים, מבינה שהוא מתפשט...
לפתע אוחז בעדינות בכתפיי, מסובב אליו, עומדים ערומים זה מול זו. מביטה לתוך עיניו הכחולות...
מקרב אותי אליו ומנשק את פני, עיניי את השפתיים במין רוך ועדינות...מחבק.
את מוטרדת היום. הערב כולו מוקדש לך, הערב נעשה אהבה אמר התכופף מעט ונשא אותי בזרועותיו לעבר המיטה...
הדמעות החלו לזלוג כאילו סכר נפרץ...
אז ידעתי שהאדון שלי, זה שמצליף וקושר.....אוהב אותי !!!
