לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לפי דרישתו

נרשמתי לאתר לפי דרישתו. על מנת לקרוא,לכתוב, ללמוד. איני חדשה בעלם הבדסמ אבל איתו זה שונה
לפני 4 שנים. 4 בפברואר 2020 בשעה 7:49

אז ככה, היה לי אדון, שנינו נשואים אבל הצלחנו להחזיק קשר כמה שנים.

לפני זמן מה, עברתי מהמרכז לאי שם בדרום...סיפור ארוך...

כמובן שהיחסים עם האדון ניגמרו, המרחק פשוט לא איפשר.

האדון שלי, היה מדהים. בדיוק מה שהייתי צריכה. היה לנו טוב ביחד.

כאשר עזבתי, היה לו קשה ניתק איתי כל קשר. אמר שלהשאר בקשר זה כמו לחפור בפצע פתוח.

מאז אני מגיעה מדי פעם למרכז, לביקור או ארוע, בדרך כלל ליומיים שלושה. בביקורים הללו הוא הסכים להפגש איתי פעם אחת.

כל פעם שאני במרכז, אני רוצה אותו, צריכה את מה שאין לי בבית הונילי שלי. 

הוא לא מוכן להפגש, ואני זקוקה לסשן איתו, משהוא שיחזיר לי קצת שפיות!

כל ביקור כזה אני בוכה שעות...

האם יש סיכוי שהוא ישתכנע? מה לומר? מה לעשות? כל כך רוצה אותו!

אנא, בלי לשפוט....

אנוצ'קה שלך - לדעתי הוא צודק, עם כל הכאב... קשה לקיים ככה קשר, זה רק מגביר את הכאב...
לפני 4 שנים
Alexa Damsel - נשמע שזה קשה כך, אבל יש מקום לכבד את ההחלטה והרגשות שלו בנושא, כמו שעבורינו לא - זה לא, אז גם עבורו צריך להיות כך
לפני 4 שנים
מירי פסקל​(נשלטת) - הקשר חייב להיות הדדי, אם קשה לו, את חייבת לכבד את הרגשות שלו. עם כל הקושי בדבר,מקווה שתמצאי אדון שימלא את החוסר והצורך.
לפני 4 שנים
Zohe{האיש שאיתי} - אני חושבת שאת צריכה לנסות להבין אותו, לשחרר עם כל הכאב ולו רק מההבנה שאת מכאיבה לו ולא נותנת לו להתקדם.
לפני 4 שנים
-המילים שלי-​(אחרת) - תשחררי.
חיבוק.
לפני 4 שנים
kinkit polania - באמת סיטואציה לא פשוטה.אין כאן נכון או לא נכון. חיבוק
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י