אתה יודע?
אחד השיעורים החשובים שאני לומדת כרגע, זה להביא את עצמי כמו שאני. בלי להעמיד פנים שאני אולי משהו אחר, בלי לתת מילה שאני לא מרגישה בטוחה שאעמוד בה, בלי לשקר לי או לך, בלי לנסות לזייף קירבה, ובלי לתת לך לעשות בי כרצונך כאילו זה כל מה שאני רוצה,
ואני לא עושה את זה ממקום של לשים זין, אני לא עושה את זה ממקום של 'זה מי שאני, לא רוצה – תלך',
אלא זה ממקום של כבוד, למי שאני, ולמי שאתה ומה שאתה מביא איתך.
ודוקא יותר מכל מי שהכרתי בעבר – אני לא רוצה לאבד לאותך,
ולראשונה, זה לא בגלל הפחד מדחייה, אלא מתוך מקום של הערכה כלפיך. אני לא רוצה לאבד אדם כל כך נדיר ויקר כמוך. אני לא רוצה לאבד את מקור האור והטוב בחיים שלי.
ואני לא פשוטה לעיכול כרגע, אני עוברת דברים שמאיימים ישירות על קשר רומנטי,
ומתבקש, שקודם אפתור אותם, לפני שאני מנסה להכיר מישהו חדש,
אבל אתה בוחר להיות פה,
ואתה נותן כבוד לתהליכים שאני עוברת,
ואתה מקבל אותי כמו שאני,
לא כי אתה נואש, אלא כי אתה רואה אותי, ואתה בוחר להיות פה, עם כל המורכבות,
ויש לך סבלנות, שאני מכירה מעצמי,
אבל אני הייתי סבלנית כי זה מה שנדרש ממני כדי להוכיח שאני ראויה, ואתה סבלני כי אתה בוחר בזה, אתה רואה אותי, אתה רואה אותך, ואתה לא צריך להוכיח כלום.
ולהפתעתי,
זה שאני מביאה את עצמי כמו שאני, זה שאני נאמנה לכל הקולות שבתוכי – לא מרחיק בינינו,
זה משחרר אותי, זה מאפשר לי להיות, זה מפנה לי את הדרך להתמקד במה שחשוב, זה מאפשר לי להרפות.
והדרך שבה אתה מקבל אותי, בכל כך הרבה כבוד, כל כך בשלמות,
יש לה עוד אפקט עליי,
היא מלמדת אותי מה זה אומר לקבל את עצמי,
מצד אחד לאהוב את עצמי כמו שאני, כמו שאתה אוהב אותי,
ומצד שני, לכבד את זה שאני מקבלת את עצמי, ולא לוותר לעצמי כי זו מי שאני, אלא לגדול בתוך זה, כמו שאני מגיבה לאמון הזה שאתה נותן בי.
אני כרגע לא במקום שיכול לתת לך את כולי, ואני לא יודעת מה יהיה בעתיד, אבל אני מקווה שהיום הזה יגיע, כי זה מגיע לך, כי אני רוצה להחזיר לך, ואני מרגישה, שכל יום, אנחנו מתקרבים לשם עוד טיפונת.
תודה 💙

