I don't know, really

מרגיש רע לאחרונה. כנראה הדיאטה החדשה/ישנה לא מסתדרת לי כמו פעם, עושה לי בלאגן במערכות. אבל עדיין קשה לי לוותר עליה בגלל התוצאות הטובות שהיו לי איתה קודם.

עובד עם אנשים שלא מקשיבים לאינפוט שלי, וגורמים לבעיות נוספות אצלם וגם אצלי. לפחות נראה שמלמעלה מעריכים את ההשקעה.

תחביבים ישנים לא סוגרים את הפינה כמו שהיו פעם. כנראה שצריך למצוא משהו חדש.

והבדידות עדיין עוקצת. אבל נראה שבהיבט הזה לפחות יש כיוון לשיפור. זה לא תלוי רק בי כמובן, ואני לא רוצה להראות ולהרגיש לוחץ ומלחיץ, אז הדברים הטובים באים בחבילות קטנות. אבל זה עוזר.

Post-apocalyptia. Food is scarce, but I have been granted a privileged status because of my visions.

Following the visions, I try escape from the city and meet the resistance.

Superbad-like plague begins, killing a lot of people. Very cyberpunk. Scrounge the city for tech.

Eventually, follow the visions out of the city. Discover a nice retirement community where magic is real. After a brief fight, I'm questioned by a retired magic cop.

Wake up.

זו הרגשה מעניינת, כמו דייט ראשון אחרי שנים של הכרות. לא במקום, לא בנושאי שיחה, אבל בהרגשה.

הרגשה של לחץ בהתחלה, על קרח דק, מנסה להבין אם אתה מבין את המצב נכון. אבל לאט לאט, נראה שכן. לאט לאט הלחץ הופך להתרגשות. וכשאתה מרשה להצמך להרגיש שזה הדדי, זה רק מתגבר.

האם זאת הזדמנות שנייה? I hope so. זה בא בזמן טוב.

A trip to a luxury pool, which has a large underwater section, ends with my friends feeling weird.

I duel Robert Pattinson by swinging invisible electricity arcs at each other. It ends when he hits my red-head childhood friend. Me and another friend beat him up and hold him down until he begrudgingly admits defeat. Our anthropomorphic rat servant tries to sympathize with him, but Pattinson scolds him for trying to talk to his superior.

In a flashback, I go through a run-down, obnoxiously loud pool full of kids until I stumble upon a quiet section full of kids. I decide I want to run it. Pattinson won't let me.

After defeating him, my father gives me the luxury pool to run, even though I wanted the quiet one. He tells me I'll need to make sure the money van runs on time, and protection is collected from everyone in Locksley and the forest.

The van is green. I am a young Prince John.

Two robots, dystopian future. Hard workers, live good lives, while working hard and putting in effort for the Corporation.

One day one of them is accused of corporate espionage, working for the rivals. An open box of coffee accessories is presented as evidence. The other robot finds a bag of diamonds in the creamer, steals it and tries to use it to take down the Corporation and save his friend at the cost of facing the same persecution.

(Things get fuzzy after that) The twist is the "robots" are actually people.

Then something about an apology and meeting with the parents of both robots, then they are hailed as heroes.

איך חוזרים למה שהיה?

מדלגים על המחשקים, על החלק הקשה, על הספק..

חזורים לשגרה, למוכר, עם בן אדם חדש לגמרי.

איך מתחילים משהו חדש כדי להגיע למשהו ישן?

איך נפתרים מהגישה הזאת כדי להמשיך הלאה?

איפה מתחילים?