אוסישקין

   ערב .   חריקת דלת הפרה את דממת המרתף האפלולי . מבעד לאפלולית החדר העמוס רהיטים ניתן היה להבחין בנערה מעורטלת אשר ראשה היה שמוט כלפי מטה ורגליה וידיה נאזקו לכיסא .  ״בוקר טוב שפחה״ . הנערה הרימה אט אט את ראשה ופקחה זוג עיניים אפופות . גולדאן דורו התקדם לעברה וסטר על לחייה . ״כשאני נכנס לחדר , אני מצפה לאות כבוד . אינך מחכה שאגיד לך בוקר טוב , הבנת מטומטמת ?!״. ״כן אדוני , נכון .״ גולדאן דורו הביט בשעונו ויצא מהחדר בצעדים מדודים . קול מנעול נשמע מאחור ואחריו טפיפות נעליים במעלה המדרגות . &&&& בשעת ערב גולדאן דורו ישב במשרדו , כשעל השולחן עמד ויסקי משובח ,בפיו קטורת עישון ,ועסק בקריאה .  קול דפיקה נשמע וגולדאן פסק מעיסוקו . ״מי זה״ שאל במתח . &&&. בפתח החדר עמד איש מגודל לבוש שחורים . ערב טוב גולדאן דורו. ״שלום לך היכנס״. האיש פילס את הדרך לשולחן והתיישב. ״גולדאן . מזה זמן רב שאני חפץ בשפחה צעירה יפה וצייתנית . מה יש ברשותך לתת לי ?״ . גולדאן דורו הביט בפני האיש והזיז את המקטורן שלו מצד אל צד . ״מממ יש ברשותי מישהי אחת . האם אתה מעוניין .?״.                                            &&&&&&&&&&   גולדאן דורו והשפחה מהמרתף ,פסעו ברחוב החשוך והקר.  על גבה של השפחה הניח גולדאן דורו גלימה אדומה אשר בהקה לאור הירח .  ״היצמדי אליי ועל תעשי רעש מיותר״.  לאחר כחצי שעת הליכה , הגיעו אל בקתה אשר ניצבה בפאתי היער. ״אנחנו נכנסים עכשיו״. השפחה חשה את דפיקות ליבה מואצות . היא שלחה את ידיה והידקה את גלימתה לגופה . דלת הבית נפתחה ובמרכז הבית עמד גבר גבוה קומה ורחב גוף שלשערו הייתה קלועה צמה . הוא מיד התבונן בשפחה . ״הנה היא״ . גולדאן קיבל מעטפה לידו , ותחב אותה בכיסו ,והשפחה מיד הוחלפה בבעלים .  גולדאן דורו הסתובב והלך . טריקת דלת .  השפחה נעמדה במרכזו של החדר חפוית ראש . ״ממ נאה מאוד. נאה מאוד״ .