סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

טעות אחת גדולה

לא יודע למה לא קראו לי חור בגומי
לפני 6 שנים. 1 במרץ 2018 בשעה 14:35

הכרתי בחורה בטינדר דיברנו קצת איבדתי את הסבלנות ושלחתי לה את הטלפון שלי היא לא הגיבה במהירות עד שהפלורסנט נידלק לקח 24 שעות ואז הגיע התגובה אני לא מתקשרת לגברים אם אתה רוצה תתקשר אלי. מה לעשות התקשרתי דיברנו קצת ושאלתי אותה אם בא לה להמשיך את השיחה בארבע עיניים והיא הסכימה נפגשנו בבית קפה היא מחויכת מאוזן לאוזן ולא מורידה את המבטים מהקרחת המבריקה שלי לא הבנתי כל כך למה היא מסתכלת רק על הקרחת שלי הוצאתי את הטלפון והתחלתי להסתכל על הקרחת אם המצלמה אולי יש שם משהו אבל אין שם כלום רק קרחת בוהקת לאור הנורות. החלטתי לשאול למה את מסתכלת על הקרחת שלי ? ואז הגיע תשובה יש לך קרחת יפה מבריקה שמושכת לי את העין ומעולם לא יצא לי לגעת בכזאת קרחת מבריקה אתה שם משהו עליה עניתי לה שלא ואם את רוצה את יכולה לגעת ולהרגיש מכאן והלאה לא ההיתי צריך יותר לדבר היא הושיטה את ידה לראשי והיד יותר כמעט לא עזבה את הראש היא ליטפה שרטה חיבקה נישקה (אם זאת היתה מישהי מכאן בטח גם היתה מכפכפת) אבל הרגשתי שמישהי נהנת אני עושה לה טוב אם הראש היפה שלי אני נותן לאישה שאיתי לגמור מפטיש אישי שלה שהיא לא סיפרה לאף אחד רק לה לעצמה ורק זה העמיד לי את בונפרטה להגשים לה את הפנטזיה

לפני 6 שנים. 14 בפברואר 2018 בשעה 12:21


שמש בשמים חמים ואנחנו מתחילים להתקלף כל מי שיצא בבוקר אם סודר או זקט יורד מימנו ומחזיק ביד פתאום כולם נהיו מלצרים הולכים אם זקט תלוי על היד חיילת יפה הורידה את החולצה ופתאום נתגלתה כמלאך בחולצת טריקו לבנה מכיוון שהיום הזה הוא נדיר ואין ימים רבים כאלו החלטתי לשבת בבית קפה ולראות אך החיים עוברים על פני והינה מגיעה מלצרית בחצאית פעמון קצרה מגישה לשולחן לידי קפה ונופל לה הכפית ללא היסוס הבחורה מתכופפת מרימה את רגלה לאחור ומכנס גרביון מבצבץ בעניי מכאן ואילך אני כבר לא מסוגל להתרכז המחשבות מתחילות לרוץ מה נפיל כדאי שהיא תתכופף להרים ואף מחשבה לא עונה לי על המציאות ואני כבר מתחיל להתפלל שמשהו יפול לה והרגל תתרומם אבל כלום לא קורה איך למשה הוא ענה מה בסך הכל ביקשתי שרגל אחת תיתרומם לאחור כשהיא מתכופפת אבל כלום לא נופל נאדה אם מישהי רוצה שאני יתפלל עליה אני כאן

לפני 6 שנים. 13 בפברואר 2018 בשעה 18:01

אני לא העיפרון הכי חד בקלמר אבל אני עוד כותב ואני לא מבין למה אני כותב

הפסקתי להסתובב כמו טוס הגעתי למצב שבו כל בחורה שאני מכיר כבר אני לא רוצה להשכיב לא ממש לא אני מעדיף לחבק לנשק אבל (שבונפרטה) יכנס לפעולה אני צריך לרדת על ברכיי להוציא את לשוני מחכי ולהדיביקה (לירושלים) ורק לאחר מספר דקות של לשון מרצדת בירושלים בונפרטה נעמד במלוא קומתו שיא תפארתי ומלוא הדרי נעמד רק שאני יורד איזה טווס אני שיכול לכבוש רק שאני למטה עומד וכאילו מתחנן גורם לי להירהורים הירהורים גורמים לדימיונות דימיונות גורמים לפנטזיות ופנטזיות רוצים לנסות לממש