מלאכית

בורחת מהכל

מהרגש

התחושות

כדי לא לבכות

כדי לא לצרוח

כדי לא להרים ידיים

פשוט בורחת 

מהלב שלי

מהרגשות שלי

מהאש שבי

בורחת...

לבדי

בדידות נפשית.

אפורה

ימים עצובים...מלאי סיפורים

הדמעות זלגות

והלב כבד

מחר יום קשה... 

ואני לבדי במחשבותיי

עם דמעות שזולגות בלי הפסקה

וביום רביעי בבוקר שוב לשים מסכה

כדי שלא ירגישו... מה מתחולל בנפשי, בליבי.

אין אוויר

אין נחמה

אין חיבוק

רק נפש מיוסרת 

💔

שבועיים מטורפים

בא לי לצרוח

בא לי לברוח

כבר לא יודעת מה מעדיפה... 

ולאן זה ממשיך...

א ו ף

עוד 5 ימים יש לי יום הולדת... 

מי קונה לי מתנה 😝😝😝😝

😇😇😇

נגמלת מהמוזהב..

לא קל

מתגעגעת לבלוג שלי... 

לתמונות...

Angel

 מחר, אני אהיה כה רחוקה

אל תחפשו אותי

מי שידע למחול - ימחל לי על אהבתי,

הזמן ישקיט הכל

אני הולכת לדרכי.

זה שאהב אותי

ישוב לשדותיכם - מן המדבר.

והוא יבין - אני חייתי ביניכם כמו צמח בר.

אני רוצה

לפקוח את עיני לצמוח לאיטי.

הרביתי לחלום

החלומות טרפו אותי,

רציתי לנחם - אבל מרדה בי תשוקתי.

היה מיקסם ילדות,

היתה גם סערה בזרועותי.

אני יודעת

שהדליקה אש זרה את לילותי.

היו, היו ערבי געגועים

היו ימים טרופים.

היה כאב חבוי

ורגעים מכושפים.

אני אזכור

מבט מגע ידיים בכתפי.

אני אהיה

לצל חולף בשדותיכם לסוד נסתר.

היו שלום,

אני חייתי ביניכם כמו צמח בר.

Angel

בֵּין הָאָפֵל לַנִּסְתָּר

בְּעוֹלָמֵנוּ הַמַּר

אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ עוֹד תִּקְוָה

קוֹרְאִים לְזֶה אַהֲבָה

וּמְחַכִּים לְבֹאָהּ

בֵּין הָאֶתְמוֹל לֶעָתִיד

בֵּין הָאוֹצָר לַתַּחְתִּית

אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ עוֹד תִּקְוָה

קוֹרְאִים לְזֶה אַהֲבָה

וּמְחַכִּים לְבֹאָהּ

בֵּין הַבִּלְבּוּל לְאָסוֹן

תֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ פִּתְרוֹן

קוֹרְאִים לְזֶה אַהֲבָה

בֵּין הַזִּיּוּף לָאֱמֶת

בֵּין כָּל מָה שֶׁחַי לְמֵת

יֶשְׁנָהּ אַהֲבָה

יֵשׁ בִּי אַהֲבָה

וְהִיא תִּתְעוֹרֵר וְתִגַּע

יֵשׁ בִּי אַהֲבָה

וְהִיא תְּנַצֵּחַ

בֵּין הַשְּׁפִיּוּת לְשֵׁנָה

בֵּין הֲיַלְדוּת לְזִקְנָה

אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ עוֹד תִּקְוָה

קוֹרְאִים לְזֶה אַהֲבָה

וּמְחַכִּים לְבֹאָהּ

תודה על חודש מוזהב... 

תודה על האכפתיות והנדיבות...לא מובן מאליו.

לא הספקתי לנצל...בגלל עומס רב מידי... 

ימים שהזמן עף מהר... 

ימים שבדקות קטנות... הדמעות זולגות

ימים אפורים... בלי חיבוק... חיוך ..  

הכל עף... מהר מידי ...

והעומס גועש בנפש...

מיואשת

האם אני מוכנה לשבוע חדש?

מרגישה כמו על אוטומט...

בלי רצון ... בלי אוויר...

אפור... מנכולי... 

וזאת לא אני... 

זקוקה למישהו שיעיר אותי... 

יחזיר אותי לעצמי... 

תקופה עמוסה

שכמעט לא נהנתי מהמנוי 😔

ועכשיו כבר מספר ימים שלא בקו הבריאות.

אז המילים לא זורמות... 

למדתי שאם אתה לא מחייך כל הזמן... 

ומעניק אנרגיות טובות לסובבים אותך... 

רובם מתפוגגים... 

וכבר הבנו שהחיים לא תמיד ורודים כמו שרוצים,

אבל תמיד יש את הדברים הטובים שנשארים.

חבל שהעולם הפך להיות צבוע... 

לפעמים מרגישה כמו שלא שייכת לעולם החדש.

ועדיין מאמינה בטוב של אנשים, בלב שלהם.

מקווה שיש עוד אנשים אמיתיים בעולם הזה.

ולא אגויסטים וצבועים.

סופ"ש חם ומלא אהבה לכולם.