מלאכית

להתמכר למילים... 

להתמכר לנפש שרק מרגישה בלב

להתמכר לקול ... שחודר

לא ראיתי...

לא ליטפתי... 

לא הבטתי בעיניו... 

לא הרגשתי את שפתותיו... 

ומכורה לעוצמתו

ואז... לא יודעת

האם זה אמת או לא...

האם זה פנטזיה או לא... 

מה נכון... ומה לא... 

מרגישה אבודה

מרגישה חצויה

הבנתי שאני זקוקה לשינוי... 

לקחת החלטות וליישם אותם.

יש לי המון רצונות

רק שקשה לי ליישם אותם.. 

צריכה מאמן/ת אישי/ת,

שיעזרו לי ליישם את הרצונות ... 

אבל בין רצונות לבין מציאות יש הבדל עצום.

אולי אצליח למצוא את המאמן/ת הנכון. 

יום חדש... 

דברים חדשים.. 

אנרגיות טובות

מצב של חרדה תמידית...

פיגועים, אזעקות , כתבמ"ים... 

זה לא נפסק... 

חיילים נהרגים, נרצחים.

כבר לא יכולה להתמודד עם החרדה... 

אתמול מנסה להסביר לבת הקטנה מה זה אבל.. מה זה שבעה... 

והבת השניה הולכת להלוויה של אבא גיבור שנהרג בלבנון.

ילדים בצל המלחמה .  

בא לי לבכות.

החופש הסתיים מהר מידי... 

עכשיו חודשיים ללא חופש

נכנסים לימי הקור... שכל כך לא אוהבת.

לימים ארוכים של עבודה... 

לקור שחודר לעצמות ... בלי כוח לתפקד אחרי יום עבודה.

בלי כוח לצאת לאחר שחוזרת מהעבודה.

מלאכית של חום ואש... 

זקוקה לחום כדי לפרוח ... 

איך ממשיכים מכאן ..מבלי לדעוך?

4 ימים של אירוח ... 

אוהבת לפנק ולהעניק... 

אז תמיד רוצים לבוא אלינו... 

מכל הלב... (גם אם לפעמים זה מתיש)

במיוחד החוסר פירגון (שכבר רגילה)

מחר יוצאת לחופשה 

לשקט של הים 

לאווירה של חופש... קצת שחרור

מהתקופה, מהעבודה, מהסובבים... 

שתהיה חופשה מחאה אנרגיות טובות

שמחה ... ומוזיקה שטובה תמיד לנשמה.

חג שמח לכולם

Angel💞

ימים של מרתון אירוח... 

ומשהו לא נותן לי להשתחרר

האנרגיות הלא טובות סביבי... 

הצביעות כלפיו (ואני שונאת להיות צבועה)

אבל שנינו יודעים ומרגישים את הפיל בחדר.

ולא מדברים שלא יהיה פיצוץ בחג. 

אבל הרגשה בפנים מכרסמת... 

איך ממשיכים הלאה ככה בלי הפיצוץ...?

יש עוד שבוע וקצת... 

שוב מסכות של החיים

החופש... 

והזמן לא עובר... 

הדקות זוחלות... 

מחפש תירוצים לברוח מהמשרד.. 

לחזור הביתה..

שגם שם.. זה עבודה ... 

תנו לי תירוצים...

שלא יהיו שקופים מידי... 

Help

שיסתיים היום הזה כבר... 

הוא נכנס לחיי כרוח סערה... 

הוא קסום, כריזמטי... ופשוט וואו

הוא גורם לחייך

הוא גורם להסמיק

הוא גורם להתרגש.. 

והוא מלחיץ אותי... 

ואני פוחדת ליפול לרגליו

ואני לא רוצה לב שבור לרסיסים... 

לברוח או להישאר....?

 O m g

אחרי צום שעבר קצת קשה... 

אבל התאוששתי... 

במשרד כולם עם דרמות..  

כבר בקושי יכולה להכיל... 

הניהול כבר נהפך לבלתי נסבל. 

זה להיות יותר פסיכולגית מאשר לעבוד.

כולם נהפכו למפונקים ללא מוסר עבודה.

טוב שהחג מתקרב ... קצת אוויר

גם עם זה אוויר עם רעל... 

בא לי לפעמים לצרוח או לברוח...

סתם בא לי חיבוקי 

כזה ...שעוטף... מחמם... 

חיבוקי...זה משאלתי