הכל הולך

פעם חשבתי ככה, שאם אני אוהב דברים מסויימים אז אני "סוטה".
בעצם לא חשבתי. פשוט האמנתי כברירת מחדל.. כי ככה.

אבל כמו תמיד, שמשהו מרגיש לי נכון, בין אם אנשים תמימי דעים שזה טוב או רע... כאן חשדתי. 
ואז באמת חשבתי על זה, לא הרבה (כי לא באמת צריך).

אם יש משהו שעושה כיף, שלא מזיק לאף אחד, שנעים לגוף, שמרגש, שמשחרר, ואז מישהו בא ואומר לך ש"זה אסור" או שזה "מגעיל"...
בואו נגיד את האמת, מי הסוטה האמיתי פה?

אז כוסאומו על כל מי שאי פעם יגרום לכם להרגיש לא בסדר, שאתם אוהבים להיות סמרטוט רצפה, או שאתם אוהבים להכאיב, שישתינו עליכם, או שיקראו לכם "דאדי" או ה"מלכה", אם אתם אוהבים שפולשים אליכם באכזריות.

מי הם בכלל?
יצורים אומללים שכלואים בתוך מוסכמות דתיות פוריטניות שרוצים לאמלל אותכם כדי שלא יהיו לבד באומללות שלהם. בכלא של עצמם, אולי לא באשמתם. אולי אנחנו צריכים להגיד להם, שהבעיה היא בכלל אצלם.