אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Self Discover-Self Destruction

החיים מנקודת מבט כלשהי
לפני 5 שנים. 15 בנובמבר 2018 בשעה 15:10

מתי הפכתי לכזו, שמתפייסת על כל ריב מפגר.

שמפחדת לדפוק זוגיות שבינתיים 'מקבלת' את מי שאני. 

אמא שלי אומרת שהכל מתחיל ונגמר בבדס"מ, במה שאני עושה, בזה שאני מסתובבת עם חולי נפש. 

אבל הוא אמר שהוא בסדר עם זה.

הוא ונילי. 

 

לא מבינה למה כל שיחה נגמרת בריב. 

למה אי אפשר לדבר. 

למה כשאני מתעצבנת ונעלבת - אני צריכה לפייס.

ולמה כשהוא מתעצבן - אני צריכה וממשיכה לפייס כמה שעות אחכ. 

 

איך הגעתי לכאן,

ואיפה אני בכלל ? 

אותה בחורה שלפני שנה וחצי הייתה יורקת אותו לרחוב כי מי הוא בכלל. 

 

האם הוא היחיד שיקבל אותי ככה, ויתן לי 'בערך' תמיכה בלעשות את זה.

אולי אני איתו רק כי הנתונים היבשים טובים?

אבל מה זה נתונים יבשים ב24\7 של קיטשיות ודרמה בלתי פוסקת. 

 

פאק. 

איפה אני. 

Yaara​(נשלטת) - הנתונים היבשים האלה ייבשו אותך בסוף. חבל. הם לא שווים כלום.
לפני 5 שנים
קיוט בוי - זה שאת אדם רגיש לא הופך אותך לסמרטוט.
לפני 5 שנים
דיכוטומי - אפשר להכיר את אמא?
לפני 5 שנים
Eshel​(נשלט) - מיקה (סורי שאני משתמש בפלטפורמה הזו כדי לכתוב לך) קודם כל הפרופיל שלך הוא אחד היפים ורגועים שראיתי כאן באתר (הייתי רוצה להוסיף כמה מילים אך זה מספיק לכאן).
בקשר למה שאת מתארת בפוסט שלך, אני מכיר את הנישה הזו שאת לא מבינה איך את מגיעה למצב הזה, איך זה ייתכן שתמיד את זו שאשמה בסופו של דבר.
זה חתיכת תסכול שאת חייבת לעצמך לפתור אותו..

אני בכיף מזמין אותך לשיחה אם תהיי מעוניינת, זה המייל שלי (תוכלי למחוק כאן את ההודעה הזו אחר כך) shimon44244@gmail.com
לפני 5 שנים
Free mind​(נשלט) - מאחל לך שתמצאי את הדרך הנכונה לך
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י