יומן חלל

אחרי לילה שעליו בטח יכתב פוסט בנפרד, ומעט מאוד שעות שינה, רציתי להעלות תמונה כי המילים לא מסתדרות הבוקר, אבל גיליתי שנגמר המנוי, אז אני אסתפק בבליל מילים שלא קשורות לכלום...

חשבתי שאקום בבוקר בלי להרגיש כלום, כמו הריק הזה החלול שנמצא המרכז הבטן כבר שנים רבות.

אבל קמתי חרמנית, כמו שהלכתי לישון, אבל מרוצה מעצמי, הפעם, בייבי סטפס...

לקחתי את הסטספייר, הצמדתי לדגדגן, גמרתי פעמים, וחזרתי לישון.

קמתי שוב אחרי שעתיים, רגועה יותר, מתפנקת יותר, חשק עצום להתעורר עם גוף חם לצידי...

להתכרבל לתוך ידיים גדולות שגורמות לי להרגיש קטנה, להצמיד את הישבן שלי לזין, ולהתעורר איתו...

זמן קפה, ראש של בוקר...

בוקר טוב 

💜

יש לי שמלה של בית שאני אוהבת להסתובב איתה גם בחוץ, מאחורה הגב חשוף לגמרי, ומלפנים אם אני לא שמה לב הציצי בורח החוצה במיוחד כשאני מתכופפת.

כשאני מסתובבת איתה בחוץ תמיד עולות בי מחשבות שגורמות לי לצחוק, כי הסביבה שלי מלאה באנשים "צדקניים".

יותר מאוחר אצא לסיבוב רגלי כמו שאני אוהבת, בטח אשאר עם השמלה הזאת, יהיה משעשע לראות את המבטים שוב...

למה שרק אני אהנה ואצחק?

קבלו טעימה מהשמלה...

ערב טוב 

💜

משעמם לי היום...

כל היום הרגיש לי כמו שבת,

כמעט שכחתי לקנות דברים לבית, 

גם כשיצאתי לא הצלחתי להשתחרר מההרגשה שהיום שבת...

* הצעות להפרת השעמום יבחנו לעומק בפרטי.

הכנתי נס, עשיתי "ראש", שוכבת על הספה, הראש ריק ממחשבות, ומשעמם לי... 

שונאת שמשעמם לי!

רציתי להעלות תמונה אבל אני לא ביחסים טובים עם עצמי היום אז אף תמונה לא מצאה חן בעיניי...

ערב לא משעמם לכם.

💜

נמצאת בחוף הים בתל אביב....

אני לא לבד אבל יהיה נחמד אם תעברו להגיד שלום.

💜

עבר עלי אתמול ערב קצת עמוס רגשית, התפרקתי מהודעה קשה שקיבלתי, והכל התערבב לי.

לפני ההודעה העלתי את הפוסט על הגעגוע לספאנקינג.

היה מי שלקח את הגעגוע שלי ברצינות, והגיע היום עם הבטחה שאני חוזרת הביתה עם חיוך.

הבטיח וקיים!

הכל עדיין אדום בתמונה, אבל כשאקום מהשנ"צ שלי הכל יהפוך לסגול יפה...

תודה איש יקר, על כל מה שאתה בשבילי.

💜

מתגעגעת לספאנקינג!

כן כן, קראתם נכון, אני מתגעגעת לספאנקינג.

להתחלה האיטית שמכניסה אותי לזון משלי.

לכאב הראשוני שגורם לי להקשיב לנשימה שלי.

לחום הגוף שעולה מרגע לרגע.

להחלפת האביזרים והניסיון שלי לנחש מה הכאיב לי.

לצחוק המתגלגל וריקוד הכאב שלי, כשדרגות הכאב עולות.

לרגעים שאני מרגישה שאני לא מסוגלת להכיל יותר כאב, ואז הוא מראה לי שאני יכולה עוד הרבה.

להיי הטבעי שאני נמצאת בו כמה ימים לאחר מכן.

לסימנים שמזכירים לי כמה אני מצליחה להכיל.

הראש שקט ממחשבות.

הגוף רגוע.

אני מתגעגעת לכמה שעות טובות של כאב, זיעה וצחוקים.

סתם תמונה מפעם...

ערב טוב 

💜

סוגרת את היום הזה עם חיוך...

בילוי בים עם אדם מצחיק, מדבר את אותה שפה כמוני, אותו הומור, תחומי עיניין דומים, נדיר מאוד לפגוש אנשים כמוהו...

רגועה, מחייכת (שילוב של ים וחברה טובה), אני הולכת לישון...

ותמונה נוספת מהערב - 

לילה טוב 

💜

אני בים... זה כל מה שרציתי...

💜

עוד מעט נעלמת השמש מעבר להרים, מתחילה הקלה בחום, וכל מה שבא לי זה שתבוא ונצא להליכה קלה, טיול כזה, באוויר הנעים, משולב בשיחה נעימה, הרבה צחוקים, וכיף...

ממש בא לי...

רק שאין עם מי...

זה הנוף שאני רואה כל יום...

ערב טוב 

💜

כבר כמה שבועות שאני מובטלת מבחירה, אני נהנת מהזמן שלי לבד וגם מהזמן הקצר שאני מבלה בין בני אנוש.

המון מחשבות ותכניות לעתיד, ופחד אחד גדול מפני הצעד הבא, תמיד קורה משהו כשאני מגיעה לנקודה הזו, תמיד משהו משתבש, ועד היום לקחתי דברים בקלות, כי כמו ש"הוא" אומר - הכל משתבש לטובה! הפעם רוצה שהכל ילך חלק, שדברים יסתדרו כמו פאזל, שהתמונה שאני רואה בעיניי רוחי תקרום עור וגידים, ותהפוך למשהו מוחשי, אמיתי... 

בזמן האחרון אני קוראת הרבה פוסטים על קשרים וירטואלים, על גברים שמנהלים מערכות יחסים בדסמיות שיקריות עם בחורות צעירות שרק מחפשות את מקומן, פוגעים בהן בצורה מחרידה, ואני שואלת אותכן, למה אתן לא מפרסמות את הכינויים של אותם נוכלים? ואיך לעזזאל אתן בכלל חושבות שלתת למשהוא שבכלל לא פגשתן את כל הסיסמאות לחשבונות גוגל ולחשבון בנק שלכן? מה אותו גבר כבר עשה בשבילכן בווירטואליה שגרם לכן לאבד את הראש בצורה כזו?

צריך להפסיק את התופעה הזו ומיד! גברים אפסים שחזקים רק מאחורי מקלדת צריכים לעוף מפה ולהתפרסם בכל מקום כנוכלים! 

אני חוזרת לזמן הבטלה שלי... 

כן כך אני רוב הזמן:

💜