לפני 5 שנים. 19 באפריל 2019 בשעה 14:09
חג אביב שמח ופורח... 💐
💜
יומן חלל
מסע בין כוכבים...לפני 5 שנים. 19 באפריל 2019 בשעה 9:30
💜
לפני 5 שנים. 16 באפריל 2019 בשעה 5:19
הוא הגיע אתמול...
ממש לשניה...
כשראיתי אותו מרחוק כבר ידעתי...
חיבוק, זה כל מה שרציתי...
ועמדנו שם מחובקים,
הוא מצמיד אותי אליו יותר,
מריח, לוחש...
ואני מרגישה איך אני נמסה לתוכו,
לא רוצה לשחרר...
מופתעת מעוצמת הרגש,
מתנתקת לאט,
מחייכת אליו....
נצמדת לנשיקה מהירה,
ורצה לעבודה...
💜
לפני 5 שנים. 13 באפריל 2019 בשעה 7:44
מהרגע שהשם שלו מופיע על הצג, כל התפאורה משתנה אצלי בראש, הכל נעלם מסביב כאילו יש רק שני אנשים בעולם...
הדלת נפתחת, הוא עומד שם, הנוכחות שלו מורגשת למרות האפלולית בחדר, אני נגשת אליו לאט בזחילה, מסתכלת עליו לקבל את אישורו לנשק את רגליו בזמן שהוא סוגר את הדלת אחריו, משאיר את העולם וטרדות היומיום מאחורי הדלת הסגורה...
הוא מאשר לי בעיניו, ואני מתחילה לנשק את רגליו בגעגוע לא מוסתר, בתשוקה, בהערצה, מתחילה לעלות לאט מעלה, לפתע הוא אוחז חזק בשיערי, מרים את ראשי אליו ומתחיל בזיון פה חזק, אני נחנקת ומשתנקת, דמעות ורוק נוזלים ממני, אולם בתוכי אושר גדול, הוא מתרוקן לתוך פי ואני מלקקת אותו מנקה הייטב, אני על ברכיי מסתכלת עליו מלמטה מרגישה את ידו הגדולה מלטפת את פניי, את ראשי, הוא נגש לשבת, הוא מאותת לי בידו להגיע ולהתיישב מולו.
ואז הוא מתחיל לדבר אלי, בשקט, בתקיפות, ברוך, מוודא תמיד שאני מביטה אליו מבינה את המשמעות, הוא מסמן לי להתחיל לאונן מולו, היד נשלחת אוטומטית לדגדגן, הרטיבות כבר החלה לטפטף לריצפה מתחתיי, ובין המילים, שמקרבות אותי אליו, משייכות אותי אליו יותר ויותר, אני שומעת את המספרים, מקרבים אותי לגמירה הבלתי נשלטת, בראשי אני מנהלת מלחמה, לא רוצה לגמור, לא רוצה לתת לו את הכוח הזה עלי! אבל אז אני שומעת "NOW" והרגליים מתחילות לרעוד, ואני מקדשת עוד גמירה בשבילו... לשבת...
הפעם היה משהו שונה אצלו הרגשתי שהוא הגיע עם מטרה כלשהי, הוא התחיל לשאול שאלות, היה קצר רוח לקבל תשובות ברורות, ואני הרגשתי שאני מתחילה להשבר, עוד חומה נסדקת בתוכי, ואני נלחמת, לא להחשף מולו עוד, הדמעות מציפות, המחנק עולה בגרון, כעס ועלבון מציפים אותי, והוא ממשיך, חד נוקב, אמיתי, מסיר מעלי עוד שכבה, מנפץ עוד חומה, והנה אני שוב מולו חשופה יותר, פגיעה יותר, פעם ראשונה מיישירה מבט, כועסת, בוכה, מטיחה בו את כאבי, נחשפת מולו עוד, בלי לדעת בכלל, והוא יושב שם, מחייך, מלטף אותי בעיניו, מרגיע עם קולו המכוון, ואז שוב ושוב מגמיר אותי, אני גומרת בשבילו, סופרת גמירות לספירתו. (חושבת שהגענו ל 11)
רועדת ברגליי חסרת נשימה הוא מעמיד אותי על ארבע, תחת למעלה, ועם הדמעות הכעס והעלבון, מזיין אותי חזק, משתמש בגופי, בחורי, מעניק לי שוב משמעות, משייך אותי אליו יותר. סוטר לפני, מושך בשיערי כדי לקרב את שפתיי לנשיקה חזקה ותובענית, מסמן את גופי עם ידיו, צובט את פיטמותיי, ואני נאנחת, מתענגת על מגעו, מניחה לו להשתמש בי כמו שהוא רוצה צריך ואוהב.
ושם ברגע ההוא, שהשפתיים התחתונות נושקות לשורש הזיין, שם קורה הקסם שלנו, זונה ואדון הופכים לגוף אחד, מרחפים בחלל האורגזמה, וצונחים מרוקנים, על המיטה הרטובה ממיצייהם.
הוא מתיישב, קורא לי להניח את ראשי על ירכו, הוא מכסה אותי בשמיכה נעימה, אני מכניסה את הזין שלו לפה שלי מוצצת בעדינות, הוא מלטף את ראשי ופניי עם ידו הגדולה, ואני שוקעת בשינה רגועה...
כל כך שלך (ואתה יודע את זה)!
שבת שלום
💜
לפני 5 שנים. 8 באפריל 2019 בשעה 5:21
💜
לפני 5 שנים. 5 באפריל 2019 בשעה 1:51
לא נרדמת...
שוכבת במיטה ומתהפכת...
(כבר אוננתי ולא עזר...)
המחשבות, רכבת הרים בראש...
הכל מתערבב, יש כל כך הרבה לעשות...
דמעות התסכול והעומס נבלעות בכרית...
חייבת לישון!
לפני 5 שנים. 31 במרץ 2019 בשעה 21:29
המקום הזה מתיש... יצאתי להפסקה...
💜
לפני 5 שנים. 29 במרץ 2019 בשעה 14:54
שישי אחר הצהרים, שקט בבית, האנרגטית נסעה לסופ"ש (סופסוף) והגור רואה איזו סידרה במחשב...
שוכבת על הספה ונרגעת...
רטט הודעה בטלפון, השם שלו מופיע על המסך...
אני מחייכת,
חיכיתי שיגיע,
מחכה שיקרא לי,
תמיד מנומס, תמיד מכבד...
השכבות מתקלפות מולו מהר, תוך שניה אני על ברכי מחכה להוראות, למגע, להגיש לו אותי כמו שהוא אוהב וצריך, שלושה חורים לשרותו, שפחת מין, זונה.
שוב המילים רצות, משייכות אותי אליו יותר, הכוס כבר נוזל, והוא יודע...
הוא מתחיל לספור... הראש מתחיל להסתחרר, הנשימה הופכת שטחית ומהירה, הדופק מרקיע שחקים, אני לא צריכה לגעת, לא בספירה ראשונה, הגוף כבר מחכה לזה, הראש כבר שם, גמירה ראשונה בלי לגעת בעצמי, מרגישה בטירוף, הוא לא מפסיק, מסביר כמה הוא רוצה להיות גאה בי...
ספירה שניה... יותר קצרה... גומרת בהוראה...
ספירה שלישית... יותר קצרה... מתפוצצת...
ספירה רביעית... אני כבר מרגישה על הקצה, הכוס רגיש, הדגדגן כואב, הוא יודע להביא אותי לקצה... שוב מתפוצצת בהוראה...
הוא יודע שכל גמירה היא שלו, והוא מלטף, את הגוף והנשמה, וגאה בזונה שלו, ואני גאה, עומדת במשימה, נרגעת לאט אחרי הגמירה הרביעית...
מדברים עוד קצת, הוא שוב מדליק אותי... ואני בשיא התמימות (בחיי) מספרת לו על הכוס הרגיש שלי, עוד לא הספקתי לתאר לו כמה הוא רגיש לכל נגיעה, והרשע התחיל לספור שוב, מקצר את הזמן בחצי!
אמרתי כוס שלי... קיבלתי עונש...
הכוס שלו! (אני זוכרת רק לפעמים נהנת מהעונשים)
אחרי שגמרתי 6 פעמים! ברצף... כי החליט שזה מספר יפה ליום שישי, גמירה לכל יום בשבוע, הרגשתי מותשת, לא אמרתי מילה, הרגשתי את הכוס מתפוצץ לי, נפוח ורגיש, ידעתי שאם הוא ידרוש אני אגמור בשבילו שוב, אבל הוא ריחם עלי, החליט לא להמשיך, וחזר לצללים כמו שהגיע...
הוא מגיע כמו סערה, ומשאיר בי שקט כשנעלם...
נס... ראש.... שנ"צ
חיוך מסופק מאוד :-)
שבת שלום
💜
לפני 5 שנים. 28 במרץ 2019 בשעה 7:38
הבוקר היה קצת בלאגן בבית, וקצת בלאגן בראש, אבל נס ו"ראש", והכל נרגע, ואני מצליחה לסדר את המחשבות, והבנתי...
מנטאלית אני שלו!
הוא שולח הודעה, ואני לא רוצה, אני מאוד מתאמצת לא להרגיש, אבל הוא שולט בכוס שלי, המילים מגיעות מהר, מתורגמות בראש לקול, והוא שם, ואני שבויה, הגוף מגיב אליו כאילו יש לו חיים משלו, ופתאום משום מקום בלי הכנה המספרים מופיעים על המסך, היד נשלחת לדגדגן, ובין המספרים המילים שגורמות לי לתפקד כמו מכונה חרמנית, ובאותם הרגעים אני שלו, מתמסרת אליו, הגמירה שלי, שלו!
והוא אוהב שאני שלו באותם הרגעים, הוא יודע מה הוא עושה לי, ואני רק מתמסרת, גומרת בשבילו, נותנת לו את כולי לאותם הרגעים בהם הוא מגיח משתמש בי והולך...
וכשהוא נעלם שוב לצללים, אני מניחה ראש על הכרית מדמיינת שזו הירך שלו, והיד שלו מונחת על ראשי, וכך אני נרדמת, מחייכת, יודעת שאני הכי אוהבת להיות שלו!
הוא החבר הכי טוב שלי...
ואני, אני כל מה שהוא רוצה...
💜
לפני 5 שנים. 27 במרץ 2019 בשעה 9:21
כותבת פוסט מחרמן... 600 כניסות לבלוג
כותבת שרע לי עצוב לי בא לי למות... 800 כניסות לבלוג
מפרסמת תמונה... 3000 כניסות לבלוג...
כותבת פוסט מאושר... 10 כניסות לבלוג...
צבועים ונשרים זה מה שיש פה... אוכלי נבלות! אנשים שפורחים מחולשות של אחרים, שניזונים מכאב נפשי במקום מכאב פיזי...
גועל!!!
זהו פרקתי!