יומן חלל

עוד ערב הגיע...

הימים כבר נראים אותו הדבר, והלילות נמשכים בלי סוף...

מחפשת דרכים למלא את הזמן שלי מעבר לטלוויזיה...

התחלתי לצייר קצת בצבעי מים מה שלא עשיתי שנים, זה מעביר את הזמן ומסית קצת את המחשבות.

חשבתי שעם הזמן והשנים אתרגל להיות לבד, ולרוב זה נכון, מסתדרת עם עצמי רוב הזמן, אבל החוסר, הצורך, תמיד נמצאים שם, כמו כאב עמום שלא מצליחים למצוא את המקור שלו...

הזמן עובר ואני מרגישה שפספסתי את החיים שלי...

עוד מעט יומולדת והמחשבות והסיכומים מתחילים בראש, מה השגתי, מה הספקתי, מה הפסדתי...

יש בי עצבות לאחרונה, משהו נכבה בי ואני לא מצליחה למצוא את האור...

נראה לי שאצא לטייל קצת, למרות שאני יוצאת לטיולים לאחרונה בלי חשק כמעט, וכל הסיבוב אני מקטרת לעצמי שהייתי צריכה להשאר בבית...

ערב טוב

💜