לא אוהבת שאנשים חוזרים להיות איתי בקשר אחרי שהם בחרו לצאת מהחיים שלי ולא משנה מה הסיבות ליציאה.
כבר כתבתי על זה פוסט לא מזמן.
במיוחד לא אוהבת שיוצאים מהחיים שלי כי "התחילו קשר חדש" או משהו דומה.
היה לכם זמן לבלות איתי כי היה לכם משעמם בחיים ועכשיו לא משעמם אז אני זבל לא נחשבת יותר?
בן אדם עובר הרבה דברים בכמה חודשים שאתם לא מדברים איתו, מה נראה לכם שיקרה כשתחליטו לחזור לחייו? הוא ישב יום שלם וימלא לכם את החסר? ימחא כפיים ויגיד "איזה כיף שנזכרתם שאני קיים"?
אני אישית חושבת שזה אפילו יותר גרוע מזה שהתנתקתם בלי לתת סיבה, זה שנעלמתם זו כבר פגיעה, אז לחזור כאילו לא קרה כלום?
יש אנשים שמערכת היחסים שלכם זה התנתקות וחזרה וזה בסדר, זה מה שבניתם ואפשרתם ביניכם.
אבל אנשים שנמצאים איתכם בקשר רציף במשך תקופה ארוכה (כמה שנים, כמה חודשים וכו') ופתאום הם נעלמים בלי התראה, בלי הסברים, בלי לשאול אפילו פעם אחת לשלומכם במשך התקופה הזו, כאילו אתם אוויר, וכל מה שהיה ביניכם כאילו לא קרה. עדיף שלא יחזרו, כנראה שהם אלה שלא שווים אותכם ואת הזמן שלכם.
חוויתי את זה כל כך הרבה פעמים בתור בחורה צעירה עד שהחלטתי שזה לא יקרה לי שוב.
ניפיתי הרבה אנשים מהחיים שלי ונשארתי עם קומץ קטן של אנשים שאני יודעת בוודאות שאוהבים אותי ותמיד ירצו אותי בחיים שלהם לא משנה מה הם עוברים או אני עוברת אנחנו תמיד נישאר בקשר ותמיד נהיה חברים.
אז אם אתם לא מהקומץ אנשים הזה, ואנחנו לא מכירים מעל עשר שנים, אל תצפו שאחרי שתעלמו אני אקבל אותכם בזרועות פתוחות, אחרי שנעלמתם בלי שום סיבה מוצדקת וחזרתם כי שוב משעמם לכם ונראה לכם שאני המקום להפיג בו את השעמום שלכם עד הפעם הבאה שתמצאו משהו או מישהוא אחר.
עוד יומיים אני בת 52 ואין לי זמן כוח או סבלנות למשחקים.
💜
נ.ב.
לא לאחל לי מזל טוב לפני התאריך זה מביא מזל רע.
תודה.
