יומן חלל

בוקר של מחשבות...

הרבה דברים קורים איתי לאחרונה,

אבל הדבר שמעסיק את המחשבות שלי הכי הרבה בימים האחרונים זו השאלה "האם אני מנוהלת ע"י הפחדים שלי?" 

אני לא מפחדת מפתיחות, נפשית, פיזית, מנטאלית,

לא מפחדת לדבר ולהגיד כל מה שאני מרגישה וחושבת...

אז למה אני מרגישה פחד בתוכי? מאיפה זה נובע? 

הכי מפחדת להפגע שוב, מפחדת לחוות שוב את הכאב הזה בלב, בנשמה...

מפחדת... שונאת לפחד! 

ואז צצים להם פחדים נוספים, מציפים אותי, משתקים ומשתיקים, והצורך לברוח, להתחבא, להעלם, מתגבר, וחוסר הבטחון בעצמי צף ועולה בעוצמה,

אני רק רוצה להרחיק את כולם, לא להרגיש כלום... 

המחשבות בראשי נעות כמו ברכבת הרים מטורפת,

חוטי מחשבה נקטעים ונשזרים בחוטי מחשבה לא קשורים למחשבה הקודמת,

אין שקט רק יותר כאוס...

עוד נס במרפסת,

להתענג על עוד כמה רגעים של קרירות הבוקר...

💜