שניה לפני שנ"צ של שבת...
כל האורחים התפזרו בתיאום עם הגודש שהרגשתי כשהבית התמלא ברעש...
אני אוהבת אנשים ולארח ולהתארח (יותר) אבל כשזה נוגע למשפחה שלי, ולא משנה כמה אני אוהבת אותם, אני מסוגלת לספוג אותם בכמויות רק בחגים...
היום היה קצת יותר מידי בשבילי, לא עזרה הסטלה, לא עזר שברחתי מידי פעם לשקט שלי, פשוט לא יכלתי להכיל יותר מידי אנשים...
הראש בכלל לא היה פה...
הראש היום יושב אצלי בכוס ומשם מחלק פקודות...
אני רוצה לאונן את עצמי למוות, אבל שבת, הגורים בבית ולי אין פרטיות... (שאני אגיד תודה שהם הסכימו להוריד ווליום כי בקשתי לנוח שעה)...
שוב הצורך בלהרגיש את הגוף שלי מתפרק מעונג מהול בכאב, אף פעם כמעט לא הרגשתי כך אבל הפעם ממש צריכה להרגיש זין בפה...
צריכה את השקט שנהיה לי בראש אחרי הגמירה הראשונה... כל מה שקורה אחר כך כאילו קרה למישהי אחרת... יש ציפצוף ארוך ושקט... צועקת ונוהמת, גומרת, מוצצת, נחדרת מכל חור, אבל בראש שקט, לא צריכה לחשוב, לא צריכה לפרש ולנתח, הכל ברור...
אני כותבת ומתחרמנת יותר...
ומה שהולך לי בראש בכלל מטורף...
חייבת שנ"צ
ראש אחרון...
💜
