יומן חלל

סוף יום...

קפה, ראש, סיגריה...

הרבה מחשבות... 

מנסה לפצח את עצמי בתקופה האחרונה...

אני נעה על מנעד רגשות רחב, מתנגשת בקצוות, הכל קורה מדקה לדקה, מרגישה לפעמים שאני משתגעת...

ההפרדה הברורה שהצלחתי לעשות בין מי שאני בעבודה לבין מי שאני אחרי העבודה לפעמים מבלבלת אפילו אותי... 

בעבודה אני כל הזמן מחייכת, כל הזמן נחמדה...

בבית הכל צף, הקשיים, הוויכוחים עם הילדים, תחושת הכישלון, הגעגוע שלא נגמר...

וכשכולם הולכים לישון, ואני מקבלת את ה - "Me Time"  אני מצליחה להרגע קצת, לסדר קצת את המחשבות, את הרגשות והתחושות, מניחה בצד את כל מה שמעסיק אותי ומטריד, וחושבת רק על עצמי (כן בטח, מחזיק מעמד חמש דקות)...

תקופה רעה שלי, הכל אני עושה הפוך, שוב הורסת הכל, שוב כועסת על כל העולם, מנתקת קשרים, משתלחת בכל הסובבים לי, פוגעת באנשים יקרים, כועסת על עצמי בעיקר...

אולי זו שוב התקופה הזו שלפני היומולדת שלי, כל שנה אותו כעס, אותו דיכאון שחודר לאט, עוד שנה חלפה...

מחר יום חדש, החזקתי מעמד עוד יום...

לילה טוב

💜