אניגמה

הופתעתי

לטובה

כשהיקום שולח לך מבלי שתבקשי(טוב.. רק רמזתי) מחוייכת

🤗

להתווכח עם נותנת שירות...
על הניקיון.

להתווכח עם הבן

הרגיש לי כמו מאבק כוח.

לחזור מנסיעה ארוכה בשלוש לפנות בוקר ושני כיכרות לפני הבית להרדם על ההגה לסטות למדרכה
ואז כנראה,

ההוא מלמעלה החליט שעוד לא הגיע זמני ופקח את עיני.

לבקש חופש שנתי שבועיים ברציפות ושיאשרו לי רק שבוע
וגם זה אחרי ויכוח.

לאבד סיכום רפואי ולהתרוצץ יום שלם להשיג אותו בכדי שיאפשרו לי המשך טיפול.

לגלות שהחודש הקרב מס הכנסה יהיה שותף מאוד פעיל בכיס שלי.. סעמק.
(מדינה אוכלת יושביה)

אז מה הפלא שהייתי
מושבתת בסופ"ש. 

מעניין מה צופה לי השבוע. 

התחלתי לנוע.
זהו, החלטתי לצאת מהאדישות שאפפה אותי כבר תקופה די ארוכה.
שמתי לעצמי מטרות והתחלתי לעשות צעדים לקראתם.
צריכה שהתוצאה תהיה
לשביעות רצוני.

אז צעד ראשון, מטרה...יש
הצעד השני יש בו כמה פעימות.
פעימה ראשונה כבר נעשתה
עכשיו מחכה לתשובה.

אם הכל ילך כשורה
בעוד שנה אני במקום
אחר לגמרי.

כל מה שנותר הוא
לפעול עם יד על הדופק.
בהגינות
הוגנות
וכמובן אסרטביות.
כי כשמגיע לי דבר
שיכול לשנות את חיי
אין שום סיבה בעולם
שהוא לא יהיה שלי.

אנשים,
רודפים אחרי חלומות, אוספי חויות.

ההוא מתי תבוא האחת שלזכותה הוא יתמסד.

וההיא חולמת על גבר חייה. גבוה רחב כתפיים שכמובן יש לו חתיכת זין בין הרגליים.

אחד חולם על חלום שלא יתגשם ושני מצתער על בדידותו...

הנשוי חולם על ההיא שהוא יכול לזין כל מתי שיחפוץ.

הגרושה על הנשוי חולמת שאולי אי פעם הוא יעזוב את אשתו וידבק בה.

הרווקה חושבת שהנה היא המציאה את הגלגל, ומצאה פה את מאסטר חייה.. אין כמוהו, עד שהוא ימצא אחרת.

האחר מתחלף כמו זיקית, פעם פה ופעם שם.
עדיין לא החליט מה הוא באמת.

ההיא ש"לא בעסק" היא רק פרשה לזמן מה, היא עוד תחזור.

ההוא שרק כותב.. פה.
כאילו שחסר היכן לכתוב.

ובלילה הנשוי ישן עם אשתו האישה של חייו.

הרווקה מסתובבת עדיין בחיפוש אחרי האחד.

הנשואה מזדיינת עם בעלה כי צריך לשמור על "שלום בית"
וחושבת על זה שזיין אותה אתמול בצימר שבשבילו ירדה לארבע.

הגרושה חושבת ומתפללת שילדיה לא יגיעו הנה.

וכשנהייה כולנו זקנים ומרוטים מהחיים, מלאי "חוייות" לא נוכל אפילו לספר זאת לנכדינו.

הסוד ישאר סוד.

ביקשתי משהו, קיבלתי סירוב.
עוברים כמה ימים
מקבלת את מה שביקשתי
בלי להתאמץ בכלל.

מחוייכת:)))

הקטנות הללו... 

נותנות לי להרגיש הכי טוב בעולם. 

מאוד אוהבת לקרוא כאן. 

לא משנה מה הגדרת הכותב/ת.

אבל עוד יותר אוהבת לקרוא את התגובות. 

ואל תשאלו למה. 

אנשים יכולים להתבגר, הגוף משתנה פה ושם קמטוטים אותות החיים מבטאים את עצמם.
יש דבר אחד שנולדים איתו ומתים איתו (בדוק מדעית) העיניים, מיום הולדתך עד יום מותך גודל העיניים אינו משתנה.

למדתי עוד שגם נשמה לא משתנה, אם יש לך נשמה של ילד, גם בגיל זיקנה היא תשאר נשמה של ילד.
גם אם לא תוכל להשתולל גופנית כילד והגוף יתעייף הנשמה לא מתעייפת בפנים היא ממשיכה לנהוג כילד.

*נכתב בלשון זכר אך מכוון לשני המינים.

בוקר נפלא 🌹

ואתה היית האנטיתזה של חיי

ואם כל זאת גם האיש שלי

נותר לי רק לאמר

תודה,

על שעברת במסע חיי. 

יש דברים בחיים

שצריך לחוות אותם

מבלי צורך

לדבר עליהם.

פשוט לתת

לחיים להוביל.
.

זה מתקרב והחוסר רק מעצים
חשבתי שככל שיעבור הזמן
יהיה יותר קל.
החוסר משמעותי ולשאלות
אין תשובות.

הגעגוע רק מתעצם
במקום להצתמצם.

ת. נ. צ. ב. ה.