בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אניגמה

„כולם רוצים להיות על ראש ההר,אבל כל הכיף והסיפוק מגיע דווקא מלטפס עליו„

אנדי רוני
לפני 4 שנים. 29 בפברואר 2020 בשעה 21:25

אין הכרות מוקדמת. 

התאמה ע"פ נתונים ופרמטרים מסוימים הנמדדים ע"י "מומחים."

 

 

בסופו של דבר נשמע לא רע ואם לא מסתדר, אז הרוויחו ערב זוהר, טיול בחו"ל, חשיפה .

 

🤣🤣🤣🤣

 

 

לפני 4 שנים. 28 בפברואר 2020 בשעה 15:31

לומדת ללכת... 

לפני 4 שנים. 14 בדצמבר 2019 בשעה 10:02

רוב רובם לא מבחינים בין זרקון ליהלום. 

על מנת להבחין לא מספיק ללמוד זאת, יש צורך גם בעין חדה. 

לרוב רובה של האנושות וכאן בפרט אין את הכישורים הנדרשים לכך. 

הדבר היחיד שהבחנתי בו כאן הוא: שהנשים יותר חדות אבחנה. 

ואולי זאת עקב כך שהן פועלות מתוך ה-♥️ ואילו הגברים מתוך ה-זין.

כמובן שאין בפרסום זה שפיטה כלשהי אלה רק דעתי האישית. 

 

 

שבת שלום. 

לפני 5 שנים. 9 באוגוסט 2019 בשעה 23:35

לא מבינה מה הקטע של:

"בעל פרופיל זה...

למשתמשים... 

אתם מאלצים אותי להכנס רק בשביל לקרוא פרופיל... 

 

 

😈😈😈😈

לפני 5 שנים. 27 ביולי 2019 בשעה 23:02

אומנם זהו אתר בדס"מ (או לפחות אמור להיות)

אך התוקפנות המילולית כאן...

בלתי יאמן. 

מילה טובה שאדם מגיב, מקבל תקיפה. 

עיצה, מקבל תקיפה. 

אומרים עלינו בעולם שאנו עם תוקפן, לוחמני.

האם פה יש נסיון להוכיח שזה נכון?

הרהורי ליבי. 

לפני 5 שנים. 17 ביולי 2019 בשעה 8:43

שפונים אלי באחת מהשפות הזרות, מדברים

מדברים...

אני שותקת מידי פעם מחייכת.

ואחרי כל המגילה

אני אומרת... אני לא דוברת את השפה.. לא מבינה... 

 

מטעה. 

לפני 5 שנים. 17 ביולי 2019 בשעה 8:23

מה עושה שינוי לאדם?
היצר
הסקרנות
האדרנלין
הריגוש
התשוקה

מה יפר את השיגרה?
לכל אחד משמעות אחרת.

יש תקופות בחיים
שהשיגרה טובה לאדם.
חייתי חיים ללא שיגרה
החוקי לשעבר דאג
שתמיד יקרו דברים
עם הרבה אדרנלין,
ריגושים
ולאו דווקא מהפן החיובי
הוא היה סוג של "נזק"

עם הזמן חיפשתי שיגרה
בריאה,מחזקת .

יצרתי שינוי קיצוני
מרמות אדרנלין
לא 0 אדרנלין.

שקט לי,לא תמיד טוב לי שם
מרגישה את החוסר .

מחפשת תחליף
ועם זאת חוששת.


סתם פריקה אנונימית שמטיבה עימי.

 

 

 

לפני 5 שנים. 14 ביולי 2019 בשעה 8:40

היא אומרת לי שאני צריכה ללכת
שזה לא יעשה לי טוב.
שלטווח ארוך אני אצא פגועה.

שזה לא מה שאני צריכה
שתוצאות שם לא יהיו.


מהצד ההגיוני, יש בזה משהו
אבל הלב,
הלב אומר את דברו.

ברור לי שזה יסתיים מתישהו
וברור לי שזה יהיה קשה
וברור לי שהזמן לא פועל לטובתי
הכל ברור לי.

גם ברור לי שאני חיה את היום.
כי כמעט למות ולהרוויח את חיי בשבריר שניה לא מובן מאליו, קרה לי נס.

אז מה יותר חזק?
לחיות כמו שאני רוצה וטוב לי או לוותר ולחיות עם מוסכמות החברה??

חיה ותן לחיות, זה המוטו שלי.
לא מפריעה לאף אחד ואל תפריעו לי. 

כשכאב לי זה היה שלי ולא של אף אחד.

ובעתיד כששוב יכאב לי
זה שוב יהיה שלי בלבד.

אף אחד לא ישא כאב של אחר.
אולי מעט יזדהה עימו אך לא מעבר.

האינטימיות הזו שיצרנו יחדיו, הרגע הזה בו אתה שולח לי הודעה.. קצרצרה.. באה???
אני לא רק באה, אני מפנה את הכל לצדדים ושועטת קדימה...אליך
ויקראו לזה נשלטת או כל דבר אחר...

ואני קוראת לזה:
אהבה, תשוקה, התמסרות, מסירות ונאמנות.


אני לא מכירה דרך אחרת לביטוי
אהבה.

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 13 ביולי 2019 בשעה 5:08

לא כיוונתי שתכבוש לי את הלב - כבשת
לא כיוונתי לרוץ איתך למרחקים - רצתי
לא כיוונתי בעצם לכלום מלבד,

לחוות חוויה
ונשארתי.
אתה המלאך של ההנאות שלי
והשטן של היסורים שלי.

לפני 5 שנים. 12 ביולי 2019 בשעה 12:04

מפה לשם,

מידי פעם שאני בצ`אט

שואלים אותי איך זה שאני לא כותבת על מיניות.

חשבתי על זה עכשיו

אז הסיבה הראשונה היא שיש מי שכותבים על זה בשפע וכשיש משהו בשפע, הוא כבר לא כזה מענין. 

אז אי לכך ובהתאם לזאת החלטתי 

שאין עיניין לציבור, לכן לא כותבת

מעדיפה לעשות. 

 

 

רב הנסתר על הגלוי. 

 

שבת שלום ❤️