בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אניגמה

„כולם רוצים להיות על ראש ההר,אבל כל הכיף והסיפוק מגיע דווקא מלטפס עליו„

אנדי רוני
לפני 4 שנים. 22 באוקטובר 2020 בשעה 17:22

תוך שבוע וחצי איבדתי שני חברים מהמחלה הארורה,בשנות החמישים.

גיל צעיר למוות,אף אחד מהם עדיין אפילו לא הספיק לחתן ילד/ילדה.

לא פעם ראשונה שאני נפגשת עם המוות,פגשתי אותו מקרוב מאוד כמה פעמיים בחיי.

הפעם הכי חזקה היתה כשאני כמעט ועברתי מהעולם וכנראה מישהו שם למעלה שומר עלי,דואג שלי.

השאלה למה הוא דואג,שאחייה חיים ארוכים?(אם בכלל) 

שאחייה ואסבול?

שאחייה ואמצה את החיים?

אני לא רוצה לחיות ולסבול ולא למצות.

אני חיה לי מיום ליום ובכל יום מודה על אותו היום.

אומרים,אל תתעסקי עם המוות.

אבל,הוא הבן זונה מתעסק איתי.

 

 

לפני 4 שנים. 17 באוקטובר 2020 בשעה 17:44

שקר

ועוד שקר

ועוד אחד

ועוד ועוד...

וידעתי

בחרתי להתעלם.

(פאק שלי לא אוהבת להוכיח אנשים בקלקלתם)

חיכית שזה יתפוצץ

שתוכל להשקיט את המצפון שלך

או לתרץ שזה "בא ממנה"

 

עמוק בתוך ליבך

אתה יודע

כמה יצאת קטן!

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 13 באוקטובר 2020 בשעה 22:45

לעבור תהליך,לגעת ברבדים הכי נסתרים הכי כואבים ולגלות את עצמך.

לחשוף את הפחדים את המחשבות לנבור בתוך המוח שלך עצמך.

להבין מדוע את פועלת כך ולא אחרת לחזור לעבר ולחפור בו להבין ממה את מונעת, מה מרים אותך ומה מוריד אותך.

תהליך לא פשוט נוגעת בכל נימי נפשך לא מוותרת לעצמך.

מהכאב הכי גדול צומחת כל צעד קטן את מתקרבת לחופש הנפשי שלך,להבנה שהכל תלוי בך,הטוב והרע.

לבחור את ההרגשה, התחושה החופש שבראש.

לא לחשוב...מה הם חושבים ואומרים .

החופש שבנפש.

 

לפני 4 שנים. 22 באוגוסט 2020 בשעה 19:45

אני אוהבת את הים.

במיוחד בלילה.

רחש הגלים

מראה הלובן של אדוות הגלים והשקט סביב מביאים אותי למחשבות מזוקקות על עבר.

על טעויות שנעשו לפעמיים על דברים שיכולתי אולי לעשות אחרת ולא עשיתי,כנראה שהיתה סיבה,אולי של חוסר ידע, תמימות, חמלה.

אני יכולה למצוא עשרות של סיבות למה פעלתי כך ולא אחרת, אולם מה הטעם?

להלכות את עצמי? אז אני בורחת לחלומות.

 

שם מול הים, הכי קל לחלום התחושה שהים הוא אין סופי,מרחב עצום נותנת לי לעוף במחשבות בחלומות תחושה של אופוריה אופפת אותי.

 

 

לפני 4 שנים. 20 באוגוסט 2020 בשעה 19:03

tik 1

tik 2

שלום שלום.

 

 

 

לפני 4 שנים. 18 באוגוסט 2020 בשעה 20:23

הנפש 

 

שלי

 

לא

 

למכירה!!

 

 

*לכל מי שהשמש זורחת לו מהתחת.

לפני 4 שנים. 11 באפריל 2020 בשעה 12:10

לנשים פשוטות

אין קסמים בי הרגליים

יש להן לב ישר ואמיץ

שאומר את אשר ליבו

צחוק גדול מתפרץ

וקצת תמימות ששומרת אותן

רכות. 

לפני 4 שנים. 8 במרץ 2020 בשעה 9:00

בעבר בכל יום האישה ויום ההולדת, היתי מקבלת לעבודה זר ענק של פרחים. 

היום... נאדה!

נראה לי שהולכת לשלוח לעצמי:) 

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 4 במרץ 2020 בשעה 12:25

זו אני שמבינה שלפעמיים דברים טובים גם מסתיימים, ואין שום דבר שאני רוצה לומר או לעשות בכדי לתקן. 

העובדה היא שלפעמיים לעזוב, הוא גם מעשה של אהבה.

אבל זה מדהים עד כמה בפעם אחת

שני זרים היינו בעולם של מיליארדים

בזמן הנכון,

בנקודה אחת,

במקום אחד,

ביום אחד

משהו שם התחיל.

ולפתע

ביום אחד, 

בזמן אחד, 

בנקודה אחת,

הפכנו לשני זרים. 

 

לפני 4 שנים. 4 במרץ 2020 בשעה 8:42

אילו יכולתי לבחור

הייתי בוחרת

כנפיים. 

לעוף לעתיד

ולראות שהכל יהיה בסדר.