אניגמה

תוך שבוע וחצי איבדתי שני חברים מהמחלה הארורה,בשנות החמישים.

גיל צעיר למוות,אף אחד מהם עדיין אפילו לא הספיק לחתן ילד/ילדה.

לא פעם ראשונה שאני נפגשת עם המוות,פגשתי אותו מקרוב מאוד כמה פעמיים בחיי.

הפעם הכי חזקה היתה כשאני כמעט ועברתי מהעולם וכנראה מישהו שם למעלה שומר עלי,דואג שלי.

השאלה למה הוא דואג,שאחייה חיים ארוכים?(אם בכלל) 

שאחייה ואסבול?

שאחייה ואמצה את החיים?

אני לא רוצה לחיות ולסבול ולא למצות.

אני חיה לי מיום ליום ובכל יום מודה על אותו היום.

אומרים,אל תתעסקי עם המוות.

אבל,הוא הבן זונה מתעסק איתי.