למה אני כותבת בלוג בכלל?

אתה יושב מולי, מתרווח על הספה ונשען לאחור. אתה כל כך יפה. ואתה באמת לא יודע כמה אתה יפה. ובמיוחד אתה יפה בדיוק ככה, על הספה שלי בדירה שלי, שותה את הקפה שאני הכנתי לך. והקול שלך רועד ולי יש צמרמורת אז אתה מכסה אותי בשמיכה שזרוקה על הספה. ואנחנו יושבים בשקט ואני מריצה לעצמי בראש את כל הסיבות שאתה לא רוצה אותי. ובראש היפה שלך רצות תמונות מזמנים יפים יותר. ולי נוזלת דמעה ואתה תופס לי את הראש ומנשק אותי במצח. ואתה קם, שם את המפתחות בכיס של המכנס ומתקדם לכיוון הדלת. והטעות הבאה שלי כבר שלח לי הודעה שהוא חמש דקות אצלי. ופעם הראשונה, לך לא אכפת אם אכלתי היום. ולך לא אכפת איך ישנתי. ואותך לא מעניין מה יש בסיר שעל הגז. ואני כופה עלייך חיבוק ואתה מסניף לי את השיער בפעם האחרונה. והיד שלך מלטפת לי את הגב ושלי מלטפת לך את העורף ושלך פותחת לי הריצ׳רץ׳ של השמלה ומשאירה אותי עירומה מולך שוב. מבפנים ומבחוץ. ואתה מוכפף אותי בתנועה הרובוטית ששמורה רק לך וחודר אותי עמוק עד שאתה מגיע לי עמוק יותר לתוך נשמה. ואתה גומר לי על הכוס ומלביש אותי בחזרה. סוגר את הכפתור ויוצא לי מהדלת מבלי להגיד מילה. ואני מסדרת את השיער ויוצאת לפגוש את הטעות הבאה.