הנחירות שלה הוציאו אותי מדעתי
משחק עם בובות
יש לי אוסף מטורף של אביזרי מין...
יש תקופות שאני לא זורק ורק רוכש עוד ועוד.
כמעט כל דבר שרק יוצא לשוק אני רוכש
עם סוללות עם טעינה או בלי...
כמעט כל גודל רוחב ואורך
פעם היה לזה שימוש לכל האוצר הזה(כי הייתי מוכר...)אבל זה בתקופות שהייתי צעיר יותר ולא כולם הזמינו בקלות מסין.
לאחרונה גיליתי שהאוסף מכביד עלי ועל הארון. ואז חילקתי במתנה לכל המרבה בחנפנות.
לפני הקורונה טסתי לתאילנד והיה לי במזוודה צעצועים -אבל פלאג מתנפח ורוטט מהסוג החשמלי האיכותי. הפקדתי מזוודות אבל אז קראו לי לבידוק. 2 בחורות ובחור בקשו שאפתח....התברר שפלאג נלחץ בטעות והוא רטט והתנפח כמו בלון במזוודה....אז אחת המסקנות זה להשחיל את הלטים לתוך רב ולהניח כך שלא יופעל בטעות.
כעת אני לפני נסיעת עסקים חשובה
איזה צעצועים אתה נוהגים לקחת איתכם לחול?
מה לדעתכם חובה ומה פחות?
אישית אני אוהב את כל הצעצועים עם השלט
בחור יפה תואר 185 שיער מעט ארוך עיניים חומות עור בהיר חלק שרירי ידיים וחזה עצומים שפתיים שלא נגמרות.
זה התחיל בנשיקות עמוקות כאילו אנחנו הולכים לטרוף אחד את השני ודיי מהר שלחתי יד מתחת למכנס שלו...הבחור היה זקוף ומרוגש.אחזתי לו את הראש וכיוותי אותו לכיוון הזין שלי שיתחיל למצוץ. הוא לא היה מיומן יותר מידי ודיי נחנק בקלות.כיוונתי אותו יותר טוב ואז ממש לחצתי לו על הראש כדי שכל הזין ידחק לגרון שלו...קולות החניקה והשניקה לא הרשימו אותי ולא שיחררתי אותו בקלות.כך המשכנו עד שהוא הצליח מפעם לפעם יותר ויותר.באיזה שלב חסתי עליו -והרפתי- התפשטנו ונצמדתי לזין שלו עם הזין שלי תוך כדי שאני משפשף לשנינו ביחד...היה לו זין קטן יות משלי אבל מאוד חזק ומגורה...השכבתי אותו על המיטה והתחלתי לרדת לו...המהלך הזה הפתיע אותו וריגש אותו הוא איקרף ידיים בסדין כאילו מתאפק ממש לא לגמור....חדלתי והרמתי לו את הרגליים על החזה שלי.הטוסיק שלו היה חלק ויפה החור שלו היה רגיש למגע...ירקתי לו על החור והחדרתי אצבעות בגסות...הוא התחיל להאנק כמו ילדה קטנה...הרטבתי את החור שלו עם האצבעות והצמדתי את הזין לתוכו...החור שלו היה ממש הדוק אבל הזין שלי נלחץ פנימה עד שהוא נכנע וקיבל את כולו בתוכו.הוא הוריד רגלים ומשך אותי אליו לנשיקות לוהטות בזמן שאני מפרק לו את הישבן.שהתרוממתי החזקתי את הזין שלו ממש חזק בבסיס עצרתי לו את הדם...והוא התחיל להתנשף ולפעום כמי שגומר ממש חזק ואז שחררתי את האחיזה וכל השפיך שלו יצא על היד שלי תוך כדי שאני מאונן לו את הזין וממשיך לזיין אותו. המראה שלו גומר ומתנשף ומתיחם חירמן אותי...ואז שלפתי את הזין וגמרתי לו על הזין....נשכבנו אחד ליד השני מתנשמים....זה היה חזק...- צריך לראות אותך יותר...אמרתי
אתמול בלילה, תוך כדי סשן, נשבר הסכר. דמעות הציפו את פניה, לא דמעות של ייסורים, אלא דמעות של שייכות עמוקה. דמעות של הבנה טוטאלית, שהיא לא לבד ביקום הזה, שיש מקום בעולם הזה שבו היא יכולה להיות בדיוק כל מה שהיא, עם כל החלקים שלה, אפילו אלה שהיא ניסתה להחביא כל כך הרבה זמן.
ורגע הדמעות הזה, רגע הפגיעות המוחלטת הזה, הוא רגע של ניצחון מוחץ. ניצחון על כל השנים של בדידות חונקת, ניצחון על כל הפעמים שהיא חשבה שהיא לא מספיק טובה, ניצחון על כל הפעמים שהיא ניסתה נואשות להשתלב ולהיות מישהי שהיא לא.
זה רגע שבו אני מבין עד כמה עוצמתי, עד כמה טרנספורמטיבי, הקשר הבדס"מי הזה. זה לא רק מקום שבו היא יכולה לצלול למעמקי הכאב שלה, אלא גם מקום שבו היא יכולה לגלות את הכוח העצום שלה, את היופי המסנוור שלה, את האמת הכנה שלה.
ורגע הדמעות הזה, רגע השייכות הזה, הוא גם רגע של כאב צורב. כי הוא מזכיר לה את כל הפעמים שהיא הרגישה לבד לחלוטין, את כל הפעמים שהיא ניסתה נואשות להסתיר את הדמעות שלה, את כל הפעמים שהיא חשבה שהיא לא ראויה לאהבה.
אבל הכאב הזה הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך. הוא חלק מהמסע שלה אל עבר ריפוי עמוק ואהבה עצמית אמיתית. והוא מזכיר לי שוב ושוב למה אני עושה את מה שאני עושה. כי אני יודע שכל דמעה, כל רגע של פגיעות חשופה, הוא צעד אחד נוסף בדרך אל החופש המוחלט שלה.
ואני יודע שהיא עדיין תרגיש כאב קורע לב, שהיא עדיין תרגיש פחד משתק. אבל אני גם יודע שהיא לא לבד במסע הזה. אני יודע שיש לה מקום בטוח, מקום שבו היא יכולה להיות היא עצמה ללא פחד, מקום שבו היא יכולה לרפא ולצמוח ללא גבולות.
ואני אהיה שם איתה, בכל צעד ושעל. אני אהיה שם כדי להחזיק לה את היד בחוזקה, כדי לנגב לה את הדמעות ברכות, כדי להזכיר לה שהיא חזקה בצורה בלתי נתפסת, שהיא אמיצה מעבר למילים, שהיא אהובה ללא תנאים.
כי בסופו של דבר, זה מה שכולנו רוצים, לא? להרגיש שייכים באמת, להרגיש אהובים עד כלות הנשמה, להרגיש שאנחנו מספיק טובים בדיוק כפי שאנחנו.
הרגעים האלה שהאצבעות מפלחות את דרכן לישבן.
חודרות את פי הטבעת אל תוך החושך הגדול
מחפשות וחופרות
ואז יוצאות חזרה לאוויר העולם- ושוב חודרות...
אלו רגעים קסומים ומיוחדים
שרק מי שמבין עיניין יכול להנות ממשחקי האצבעות האלה
מהצד של החודרת והנחדר...וההפך.
הרגעים שאת מוצאת את התשוקה לזה לפחות כמוני
שאני רואה ישבן יפה סתם ככה ברחוב
לאצבעות שלי יש מעין רצון חדירה משל עצמו...
אלוהים כמה שאני אוהב ישבנים יפים!
אז הרבה זמן לא כתבתי .
אבל אחרי לילה מטורף חסר שינה שבו התפרענו אני והצעירונת עם הישבן המושלם. וקילפתי לה את העור מרוב זיונים. ושלושה שבועות אחרי עדין הכוס והתחת שלה מתאחים ומנסים להחיות את הרקמות... אני חייב להודות שגם הזין שפיץ פלדה שלי התקלף הציפוי. לוקח פאקינג זמן להחלים אחרי טירוף כזה.
אז מה היה לנו? תחת מושלם עם חור ורוד בהיר הדוק ובתול שקראתי לו את הצורה.
כוס מתוק מתוק שעיר בשיער ג'ינג'י עצבני וארוך...הדוק ורטוב כמו טייץ בים.
חזה פצפון ברמת גוזיה עם פטמות נפוחות כאילו לא הבינו את העקרון של איך פטמה צריכה להראות.
כל הטוב הזה נמצא על עור לבן שכל סטירה או כאפה משאירה סימנים אדומים לדורות הבאים. עיניים כחולות תמימות ושיער טלטלים ג'ינג'י מהסוג הנכחד באירלנד.
אלוהים יודע כמה הזין שלי כואב ואני לא נותן לו מנוחה כהרגלי בקודש קשה באימונים קל בקרב
אתמול כתבה לי מכתב הערצה כאורך הגלות כיאה למי שמודה לאלוהים ששלח לה זין אלוהי שיבתק את חוריה.
אולי בכל זאת היה שטות לא לשים קונדום. זה היה מקל את הכאבים של העור שרוצה להחלים.
לפגוש בן משפחה קרוב כאן בכלוב...
אני יודע עליו הוא לא יודע עלי
שניה עוצר להקיא
אז...לפני שאנחנו מתפרקים לחתיכות...
בלי להיות גנרל נאטו
צפוי מאוד בקרוב שיהיו לנו שבויים בצפון
וזה יעשה חשק לסוריה וירדן(ארגונים פלסטינים וזה..)
האם יש למישהו ספק?
שכעת יש לא רק מוטיבציות על חלל...אלה חוסר פחד לנסות לחטוף...
ובכל הכישלון הנוראים דבר אחד ברור...לא הצלחנו להחדיר פחד באוייב. לא בעזה לא בלבנון ולא בשום מקום.
ולמעשה האוייב החדיר בנו פחד מפני חטיפות...
תרגיל מס' אחד בשליטה הכי בסיסית. תוביל...תן תחושה של שליטה באירוע.
תרגיל מס' 2 - התגובה שלנו למעשים של האויבים שלנו לא החלטית ורופסת.Action reaction.
לאור כך...לצערי המצב צפוי להחמיר...ואף גרוע מכך.
אין לנו סיכוי לייצר שליטה לאור התגובות שלנו ב 250 כמעט .
לגבי העתיד...נוראי-זה היה הפרומו.
ובעיניין זיונים-? אז פתחו אותנו אנאלי בלי סיכוך ועברו עלינו קבוצות של עמים רבים...ומי שחשב שזה עומד להגמר בקרוב... החדשות שהתחת שלנו נהייה מבוקש ויש תור ארוך מאוד בחוץ כדי לזיין אותנו!
טוב אז קראתי איזה פוסט שעורר לי את הצורך לכתוב
על הנושא המדובר בענף הדייטים
אז...מי שמכירה אותי מכאן יודעת- אני נדיב
כמה נדיב-משתדל שלא תצאי ניזוקה מהמפגש איתי
משלם על המוניות שאיתן הגעת...משלם על הדייט המלון הקנדומים..ואפילו דואג שיהיה לך כסף לחזור הביתה עם עצירה לקפה.
למה אני עושה את זה-כי זה נותן לי תחושת שביעות רצון מעצמי שהגעתי לשלב בחיים שאני מסוגל
בסוף לרוב הכל מסתכם בסכום שהוא לא באמת מוגזם.
בחול אפילו אני יותר נדיב-כי תחושת המסוגלות שלי גוברת.
חשוב לציין שזה אירוע שלי עם עצמי-אין קשר למעמדה של הבחורה
ומצבה הפיננסי
גם עם היא מלאת כסף אני עדין ינסה לכסות את כל הטירחה שכלולה בלהפגש איתי...אני לא רוצה שמישהי תרגיש ניזוקה כלכלית מהאירוע.
וכעת אני חייב לספר על תקופות קשוחות יותר בחיי
שבהם לא היה לי שקל על הטוסיק-והיה לי טוסיק הורס..ועדיין...
אז בהחלט זה היה על השולחן לפני הדייט ודאגתי תמיד לזאת אם אותן אלה...שמסוגלות לממן לי את הדייט בלי יסורי מצפון.
אני אסביר-את רוצה שנצא-אני גם מאוד רוצה אבל אין לי מסוגלות פיננסית-זה אומר שהארנק שלך פתוח -בכל היציאה...אני אומר ומסביר את זה בצורה גלויה...כי אני חסר כל ועדין מספיק אטרקטיבי כדי לצאת לבלות...ולהכנס למיטה וכו...
זאת היתה תקופה שבה ביליתי המון ויצאתי המון וכלום לא על חשבוני -כי פשוט לא היה לי.
הטובות שביציאות שלי-היו שבסוף הדייט קיבלתי עוד טיפ לסוע הביתה עם מונית ושישאר לי עוד כמה שקלים לקפה(מזה למדתי את הרעיון.. הזה..)
מילה על מצב פיננסי-בחיים לעיתים אנחנו מלאי כסף...או לעיתים אנחנו מרוקנים בלי שקל...זה לא אומר עלינו כלום.זה אומר רק על מצבנו הפיננסי...וגם לא תמיד- לעיתים זה אומר על הנזילות שלנו...לעיתים יש לנו המון כסף שהוא מושקע- אבל אין לנו 400 שח למשוך...
כל התפיסה סביב הכסף- שנשים רואות את עיניין התשלום על הדייט כאילו מתחבא שם קטע- זה טיפשי-אלה עם כן את נמצאת בקשיים כספים או בעיות נזילות-וכן זה הגיוני לדבר על זה.
אז או שמישהו מהצדדים אומר עלי הכל אין בעיה- או לסרוגין מתחלקים...
האם יש בזה טעם נפגם?...?
האם ההגיון יכול לסבול חלוקה או מימון מישהו בדייט? - לדעתי כן...
ושוב אני באופן אישי נהנה מאוד לממן בדייטים בגלל שאני אוהב לחוש את ההצלחה הכלכלית שלי בחיים שהבאיה לידי זה שיש לי כעת את האפשרות להזמין ליציאה בלי למצמץ...
ונסגור בסיפור קטן- על מישהי שיצאתי איתה ועם חברה שלה בדייט(לא בארץ...)העלויות הזולות אפשרו לי לחוש בנוח במועדון במסעדה.. ובכלל להסתובב עם שתי פצצות מחובק כמו מלך העולם גרמה לי סוג של נחת - שהמימון היה שווה לי כל שקל.
למוחרת שהתקשרתי לתאם ליום הבא... היא שלחה לי לינק לנעלי ספורט שהיא רוצה... היא וחברה שלה. העלום שלהם לא באמת יקר רק 250 שח.... אבל כאן בדיוק הגיע נקודת השבר של החוט שמושכים אותו.... יש הבדל בין לקנות 3 קוקטלים וארוחה במסעדה- והכל במסגרת "הבילוי" לבין רכישה של מוצרים על חשבון הברון...אז כמו שחתכתי את זה שזה קטן-גם בקשרים בתחילת הדרך יש להבדיל בין ניסיונות ניצול לבין הוצאה לגטימית.
ומילה על חבר שלא איתנו עוד-לפני שנים לא רבות...הוא היה כאן יעד לניצול פיננסי נוראי... מישהי ניצלה את בדידותו ואת הרצון שלו לקשר ורוקנה לו את כל מה שהיה לו והכניסה אותו לחובות שלא ניתן היה להחזיר...ושנכנסתי לתמונה היחד עם המשטרה- היא בתמימות אמרה שהוא נתן לה מרצון טוב כי הם חברים טובים.... לצערנו הוא כבר לא בין החיים - ואותה גברת בטח ממשיכה להסתובב כאן בשמות אחרים.-כי תמיד צריך להזהר...גם שבא לכם להיות נדיבים.(תקף לגברים ונשים כאחד!)
מערכות היחסים עם תאריך תפוגה...הם נהדרות.
שהנוצרית תסע לכושלאמא שלה בברלין.
עד אז התחת ההדוק והכוס השעיר והפצפון סובלים מנחת זרועי.
כל שבוע אני מנסה להיות מטונף יותר...ואני שובר שיאים של גועל ציבורי.
אין ספק שזאת אהבה טהורה של אח אל אחותו... אין דבר שגורם לי יותר נחת...לשמוע אותה בולעת את כל המילים והשטויות שלי בשקיקה וצמא.
יבוא יום ושעוןהחול ייגמר
ואני אשתחרר
לבאה התור...
לחיי החופש😃