אז נכנסתי בבש לחנות בשמים.מתנות בעיקר לא משהו מחייב רק לסגור פינה ושתהייה אריזת מתנה .
הייתי זקוק ל 4 בשמים. מפה לשם אני מריח את נפשי מיני בשמים ... נפגשת עוזרת ועוד אחת לנסות לסייע ואני עונה בקור מהול ברצינות.,אין צורך אני מסתדר,ו2 דקות אחרי מגיעה נערה אתיופית כזאת מהסוג הרזה המתוק האסוף. אלה שמסתובבת עם החולצה במכנס...ומבט שובב זאת שמסדרת סחורה על המדפים...אתה במקרה צריך עזרה לבחור בושם?ההה...בטח שאני צריך עזרה...אני צריך להריח את הבשמים ואני לא רוצה על הגוף שלי...את מוכנה להתיז על עצמך ולתת לי לי להרייח.היא מביטה עלי במבט-תגיד אתה עושה צחוק?..כאילו ברור שכן אין בעיה בכלל בשביל זה אני כאן.!! ואז התחיל סשן פסיכי שבו אני מרחרח כל מיני בשמים מידיה צווארה...כפות ידיה...והכל מלווה בהתמסרות טוטאלית לנחיריים שלי. מלווה בהמון כבוד וחיוך ממיס.
שהרגשתי שאחרי רבע שעה של הסנפת אתיופית הדבר יוצר מבטים מוגזמים לעברנו...רכשתי 4 בשמים במחיר צנוע של 1500 שח. שרציתי שהיא תארוז לי אותם למתנות...מישהי אחרתקפצה להתנדב למשימה...(בליבי בדיוק התנגן-נפרדנו כך...היתה דממה..)
זה נגמר...
זה היה קצר
...אבל אינטנסיבי 😄
