|
|
|
ושהיא מתגעגעת אליך...
אתה חושב שאני בכלל לא יודעת מזה??
ואתה יודע מה זה עושה לי בכלל? כמה זה מרסק. מבפנים? מפורר. מועך.
מכתש ועלי כותשים לי את הלב, את האהבה שלי, את הבסיס שלנו, את הזכרונות שלי מטקסט דומה, את הבטחון שלי בנו, את היכולת שלי להושיט יד ולגעת בך בגוף ובפעימות הלב.
אתה בכלל מתחיל להבין כמה זה קשה?
למה אתה ממשיך בזה כשאתה רואה מה זה עושה לי.
אתה רואה את הכאב על הפנים שלי.
עומד לידי ואז עולה למעלה כשאני שותקת מכאב. מפגיעה.
אוכל לידי ארוחת ערב בשקט כי המילים לא יוצאות לי אלייך מהפה. ואתה יודע שזה בגלל שכואב לי. מבפנים. שורף.
לפעמים אני לא יודעת איך בכל זאת אתה ממשיך בזה. מבחירה. מידיעה שאני אהיה כך ימים אבל אתה תיטען מחדש ועדיין מוכן לשלם נתק של שבוע בשביל שעה של זיון. איתה.
לפעמים אני לא יודעת למה אני ממשיכה את זה. ואולי די.
אז החלטתי להוציא את עצמי החוצה. אליו שכבר ביקש. ואולי הליטוף שלו אותי יעשה שלא יכאב לי לשעה.
העיפה אותי אחורה אליו שכבר לא פה.
אתה חושב שהיה באמת יכול לצאת משהו טוב מהקשר שלנו? כזה שהיה שווה את הקשיים?
אתה חושב שאם היינו נפגשים היום עם כל החוכמה והנסיון של מה שהיה, היה מביא את זה לסיום אחר?
אתה בכלל חושב?
כי אני חושבת הרבה. וגם בוכה
זה רק אני או שהאושפיזין המתארחים גורמים לי למשהו בין מלנכולייה לבין דחף עז לחזור לעבודה ולשגרה.
או שאולי זה רק החגים המתמשכים?
או שאולי זה מה שאני קוראת תקופה של "בין זוגיות" מונח נחמד כזה כמו "בין עבודות" שזו מכבסת מילים יפה למובטלת
אזזזזזזזזזזזזזזזז אני מובטלת זוגיות
פוסט שלם ללא כתיבה על ציצי (:
שתהא זו שנה מצויינת
שנה שבה הכותבים כאן ישלחו הודעות יותר מסתם היי
או כל הוראות ציווי חסרות מעוף
שנה שבה שולטים ילמדו לשלוט ולא לדבר שליטה
שנה שבה נשלטות יפתחו חוליה חזקה בעמוד השדרה
ושיאתגרו את אלו שנקראים שולטים
שנה שבה שולטות ילמדו משילות מהי
ונשלטים יבינו שגם ללקק זרת זה טוב כמו בוהן
ובקיצור שתהא זו שנה של
יצרים מפותחים
רטובה להפליא
מענגת
מספקת
ומלאת הומור ואהבה עצמית
אז קיבלתי מלא הודעות ורק המלצה אחת בגוף הבלוג על סשן צילום...
אפשר לקבל פה המלצה על אמת ולא רק הצעות כאלו ואחרות? (במיוחד אחרות...)
כמו שלא צפיתי (או שהייתי נאיבית??) הוצפתי בהודעות רבות. מהן יותר מושכות את העיין והעניין ומהן סתמיות.
חזרתי לכמה מכם ומתוככם אורגן סיור פרטי במחלבת הבוטיק שלי.
היה שמימי. נהדר. מותח גבולות ומותח עטינים ופיטמות. פוסט על זה בהמשך.
מתוך הנסיון פותח הראש והגבולות הזה עלה לי חשק עז לקחת צעד קדימה לעצמי בלבד. אני מתקדמת מול עצמי ומול הנתינה שלי לעצמי בתקופה קיצית זו.
בא לי למצוא מישהו טוב באמת שבא לו לצלם "עטינים בטבע". זו כמובן גם יכולה להיות צלמת נהדרת שמסתובבת כאן. לא באמת משנה.העיקר התוצאה. ולמרות הפרופיל שיש יאמרו שהוא פרובוקטיבי משהו, לוקח לי זמן להרגיש בנוח ולהיפתח אז צריכה מישהי/מישהו שיגרמו לי נוחות. אני מניחה שזה יכול לכלול משחקים שונים, מיקומי שונים, אביזרים שונים, קשירות, מסכות וכל מה שהדמיון מוביל אליו.
מישהו עשה/חווה כזה ויכול לתת לי עצות והמלצות? או הזהרות? אן כל עצה טובה?
מישהו כאן רוצה לצלם אותי ככה?
התיכנון בגלל אילוצים של זמינות הוא לכיוון 3 השבועות הבאים בהעדפה לשעות בוקר
שיהיה יום של אהבה וטוב לב
הפוסט הבא הולך להיות על ההצעה שלי ל:
סיור קבוצתי מודרך במחלבה. ללימוד תהליך ייצור החלב, העדר, ומה שמסביב
(בדיוק כאלו שעושים בתנובה, שטראוס וכו)
מי מעוניין/נת להצטרף לסיור? פרטים בקרוב
כולם בטח חושבים שבגלל הניק שבחרתי לעצמי אני בטח לא רצינית. אני רואה את זה כשאני מגיבה לכל מיני אנשים בפוסטים וכמעט אף אחד לא עונה לי. אולי גם אני הייתי פעם כזאת. לא נורא. רק רוצה להגיד שבמציאות אני ממש ממש רצינית. מנהלת חטיבה טכנולוגית בחברה גדולה. בטח לא נשלטת שםץ פה מרשה לעצמי הכל. נו שויין.
פירסמתי מודעה. ענו מלא. גברים כמובן אם כי אני מכוונת גם לנשים.
נפגשתי עם הראשון שאיכשהו מבין שלל המודעות תפס את עיני. [סליחה מראש על הפרטים מראות עיניי]
קבענו ביער בן שמן. שלח לי נקודת ציון מדוייקת כולל הוראות לבוש. לבשתי את חזיית התחרה בצבע תכלת (זה מה שהוא ביקש), יותר נכון מדובר על שני סלים קטנים שיכילו את עטיניי. עטיתי שמלה בצבע כחול (זה מה שביקש) ללא תחתונים כלל. הוא אמר שפרות לא לובשות תחתונים כשהן יוצאות לאחו.
כשהגעתי היה איזור קטן מגודר בים כמה עצים. זה האחו שלך הוא אמר. תוכלי להסתובב כאן, ללחך מעט מזון (השאיר לי בקערות) עד שתגיע שעת החליבה. כדי להקל עליי הוא פרש מחצלת במרכז האחו. שלא ישרטו לי הברכיים. הסתובבתי שם כשהוא בא מאחורי לבצע את הבדיקות לפני החליבה שהרי יש תו איכות במחלבות משובחות. הוא שם לי קולר וחבל כדי שלא אזוז. מעין לסו. לקח מספריים ופשט את "עורי"/שמלתי. והתחיל את הבדיקה. היה חשוך אז הוא השתמש בפנס שהביא איתו כדי לעבור בדקדקנות על גופי כשאני על ארבע לרגליו. הוא כנראה היה מיומן כי הביא לעצמו כיסא נוח לשבת בזמן הבדיקה ואותי סובב כעגל צעיר שיהיה לו נוח. כשהסתיימה הבדיקה לשביעות רצונו הוביל אותי לקצה האחו של חיכתה לי גיגית גדולה עם מים וקוביות קרח שקנה מבעוד מועד בתחנת הדלק ליד. הוא הורה לי לטבול את שדי בגיגית המים הקרים. לחיטוי ובעיקר לבדיקת התגובה של הפיטמות. הן התקשו מייד. אלא מה. ראיתי אותו מחייך באור הטבעי שהיה.
הוא העמיד אותי וקשר את ידי כל אחד לעץ סמוך. מעין פרה שהיא ישו.
הוא תפס את 2 פיטמותיי כל אחת ביד אחרת ומשך, כאילו לבחון כמה ארוכות הן וכמה רחוק יוכלו להגיע. מתח ומתח. כאב. היה מגרה. ופתאום מכה חזקה. ועוד אחת. ועוד. כל מכה מטלטלת את השדיים מצד לצד. את רוצה שהם לא יזוזו? שאל וכשאמרתי שהוא החלבן המנוסה הוא החל לקשור גם אותי וגם את העטינים שלי. הוא הביא 2 משאבות וקום קטנות ופימפם. הפיטמות שלי התנפחו והתארכו. כשהוא הסיר את הואקום הוא טיפטף מעט חלב שהביא מבעוד מועד. חלב מעט חם. שהקפיץ אותי. והתחיל לינוק את העטינים שלי. ברגע הזה גמרתי רועדת כולי.
ההמשך בפוסט נוסף. אי אפשר לכתוב 4 שעות בפוסט אחד. תודה חלבן קסום
שיניתי את הכינוי שלי ל"עטינים למשחק".
זה מה שאני אוהבת.
מי רוצה לשחק לי בעטינים?
אין דף הוראות וכללים למשחק
