בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 7 חודשים. יום שלישי, 5 באוגוסט 2025 בשעה 17:27

הימים היו ימי חג  חמים, חגיגיים, כל באי העיר יצאו אל היריד. האיכרים  הוציאו את מכותב,  חקלאים את תבואתם, התלמידים הציגו את המחזות עליהם עמלו וג'ו החליט להציג את פרתו לראווה לראשונה.

על במה קטנה במרכז הכיכר הוא העמיד אותה.פרה יפה, מלאה, עם שיער עד הכתפיים, כזה שאפשר לתפוס ובעיקר עם עטיניה  השופעים אליהם מחוברים בקצה זוג פטמות ורודות-חומות  מזדקרות מתוך עיגול העטרה, ממתינות לבדיקת האיכות הקפדנית.  תור התחיל להיערך,כולם רצו לבדוק, לגעת בפטמות, לעסות את העטינים, לטלטל אותם מצד לצד, לסטור להם, למשוך אותם מקצה הפטמה חזק חזק ואז....לעזוב בבת אחת. תיכף מתחילה התחרות- מי מוצץ יותר חזק את הפיטמה ומשאיר סימן??? מי נושך? מי ימלא כוס עד תום מחלב העטין ומי יצליח לעשות את זה מהנוזל שיורד לה מבין הרגליים?

 

 

 

 

הזוכה יעמיד אותה על 4 מול כולם, יפער את התחת שלה, יחשוף את החור הרטוב בכוס ויתקע את הזין שלו עמוק בתוכה עד שתצרח "מווווווו"

 

 

 

 

 

 

 

לפני 7 חודשים. יום שני, 4 באוגוסט 2025 בשעה 16:42

חוזרת לאחו עם בריזת ערב

(איזו בריזה?? איזה ערב?? )

גם לפרות יש רגשות, גם אנחנו סובלות מהשרב זה ומעריכות כל משב רוח. לא כזה חזק שמטלטל את השדיים...אופס... העטינים מצד לצד אבל כזה, שכשעומדים בזווית הנכונה גורם לפיטמות להזדקר.

 

כדי לתפוס בריזה טובה עושה סיבוב באחו, אני מזהה שני חוואים שחרחרים עם זרועות חזקות מתכוננים לסיים את.עבודת הגידור, מסביבי, מסביב האחו. אני בתוכו וגם הם.

שני כסאות לשני חוואים.

ובטווח מכשיר החליבה המתקדם שרכשו. 

שניהם באים מצידי, לתפוס אותי כמו כל בקר.

נתפסתי

נקשרתי

הצמדתי.

למכשיר.

החליבה.

המשאבות עובדות.לי על הפטמות וחוואים מרוצים. ממני. ומהתוצרת.

אני שומעת אותם מדברים על לארח עוד חוואים וכל מה שיש לי בראש זה "הלוואי והיו לי עוד פטמות כי זה כל כך טוב להיחלב כך"

 

המשאבות.ירדו.

הפטמות הזדקרו.

הגיע זמן חליבה ידנית.

משיכת פטמה

מציצת פטמה אחרת. 

נגיסה קטנה ממש בקצה הפטמה. כאב. עונג.

מעיכה.

דקירה.

צביטה.

סיבוב.

קשירה.

פיטמה.

עטינים

 

 

לפני 4 שנים. יום חמישי, 16 בספטמבר 2021 בשעה 20:26

יאללה.....תתפרעו

**** למי שלא הבין להתפרע זה לא לכתוב לי היי אלא מה אתם הולכים לעשות לי ואיתי. בפרטים***

לפני 5 שנים. יום רביעי, 7 באוקטובר 2020 בשעה 13:32

מה אתם אומרים?

ואני כל כך לא כזאת

לפני 5 שנים. יום ראשון, 20 בספטמבר 2020 בשעה 19:17

אפילו את זה לא קיבלתי ממנו

.

.

.

.

.

.

.

.

 

 

 

חושבת להתחיל לדאוג לעצמי מהצד

לפני 6 שנים. יום שלישי, 11 בפברואר 2020 בשעה 17:15

או שאתה חושב שבמילים חלקלקות זה יעבור?

אז לא.

זה נשאר.

זה מצולק.

זה כואב.

 

 

אז עם כל זה שלא התכוונת. למה אתה ממשיך?

 

מתישהו האהבה שלי תיגמר או שאולי תעבור לאחר.

לפני 6 שנים. יום חמישי, 6 בפברואר 2020 בשעה 15:20

גרמת לי לעצב. עצב כזה שהגוף כואב.

עצב עמוק.

עצב של פגיעה.

עצב של כאב. של הנשמה. של הלב שלי.

אתה אומר שאתה לא רוצה לפגוע אבל ממשיך לעשות בדיוק מה שעשית כשהעצב התחיל. זה חורט חריצים שאני לא יודעת כמה זמן יקח לי למלא אותם

 

כנראה לא סתם תחושת העצב היא אותה המילה כמו עצב של מערכת העצבים. 

כשהעצב חזק ועמוק העצב כואב.

מאוד.

 

 

 

 

לפני 6 שנים. יום שלישי, 4 בפברואר 2020 בשעה 17:44

יכרבל אותי לתוכו

יעביר אלי את חופ הגוף שלו

שיחזיר אותי אליו

 

 

האם?

לפני 6 שנים. יום שני, 3 בפברואר 2020 בשעה 0:07

גם את זה אין לי.

נשאר אצלה?

 

 

 

מה יהיה'

לפני 6 שנים. יום שבת, 1 בפברואר 2020 בשעה 7:40

אפשר להלחים אותה חזרה בכלל?

ואם בכל זאת כן אז והחיבורים? ישארו רקמה ללא תחושות?

ואם לא...אז יהיו כאבי פאנטום?

 

יש לי פיסה שבורה ואני לא בטוחה מה יהיה איתה.

אתה לקחת את זה בחשבון בכלל?