נְקָבִים נְקָבִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ
נְקָבִים נְקָבִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ
להשתלב, להטמע ולהשאר....
אני
קוראת אותך....
בין השורות
תן את מכת הפתיחה
שתפזר את הצבעים לכל הכיוונים
אני אאחוז במקל, חזק ויציב
ו...אכוון
ואולי הגיע הזמן לשחרר
ולהקשר
חשמל זורם בכפות ידיך
אהוב אותי חלש
אהוב אותי בכפות ידיך
ככה, לאט, נואש.
להתפשט מהפחדים
ללטף את השריטות
להרשות לעצמי לגעת
בכל המקומות
עד קצות האצבעות
רשע, מה הוא אומר?
״מי היתה ילדה רעה היום?!״
🎼
אולי אני אהיה מלכה? אני אהיה מלכה.
אפילו רק ליום אחד, אפילו רק דקה,
אני אלבש שמלת מלכות יפה ועדינה,
יהיה לי כתר של זהב, שרביט ומדינה,
וכל אזרח ואזרחית, כל ילד וילדה
יגידו לי הוד מלכותה, יקודו לי קידה,
הם יעריצו רק אותי כל היום כולו,
אולי אני אהיה מלכה, אולי בעצם לא?
(לאה נאור)
"אדם הוא ביסודו חיה פראית ומפחידה. אנו מכירים אותו אך ורק כאשר הוא מרוסן ומאולף על ידי מה שאנו מכנים ציביליזציה."
ארתור שופנהאואר
אני גיטרה
הרוח מנגן עלי
בחילופי עונות
אני גיטרה
מישהו פורט עלי
בחילופי המנגינות