לפני 6 שנים. 31 באוקטובר 2018 בשעה 18:22
עשן ירוק מתערבל בראש
טיפות שמן חם פוגשות בגוף חשוף
מגע חזק שחודר עמוק
הוא: כואב?
אני: לא מספיק
הוא: מחר יכאב, אבל ....כאב טוב!
💜
**פינוק בספא, לגוף ולנפש
מהלב, הראש והקיבה
יוצאת אליך מדעתילפני 6 שנים. 31 באוקטובר 2018 בשעה 9:13
חופש
אויר הרים צלול כיין
יין
וויסקי
ג׳וניט
עפה גבוה
נושמת עמוק
רוצה להתנתק, להתרחק, לנקות
אבל מרגישה....
לעטוף
לחבק
להיות
אותו הקול מדבר אליי
פוגש בי בלילות
הולך מבלי להבין לאן
האם אדע לחזור
לפני 6 שנים. 28 באוקטובר 2018 בשעה 17:57
הוא בעל תשובה
ואני מלאת שאלות
הוא כותב לאלוהים
ואני....מתחברת לאדמה ולמילים
"אני רוצה לעשות רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנְךָ
באמת ובתמים, אחת ולתמיד
בלי מסכים, בלי מסכות, בלי ללִרְצוֹת לִרַצוֹת
באמת ובתמים, אחת ולתמיד"
(ישי ריבו)
לפני 6 שנים. 24 באוקטובר 2018 בשעה 17:21
כשאתה מסתכל לי בעיניים ואומר:
"אף פעם לא עשיתי את זה"
יש לזה ריח....של גשם ראשון
ומחר, אומרים סערה
לבושה בשחור היא הופיעה מתוך החושך
מלכת חלומותיי באה אלי משוגעת על כל הראש היא
איבדנו אויר בטנגו מהיר עצרנו את עצמנו בקושי
איתה זה תמיד הולך נגד הרוח
ואני לא יודע אם היא אמת או חלום
פעם היא גן עדן ופעם היא רכבת אל הגהנום
והיא חמה כמו האדמה ואני נאבק לנשום
אבל אין מה לעשות נגד הרוח
לפני 6 שנים. 22 באוקטובר 2018 בשעה 15:05
שנים משחקת בהגדרות
שייכות, כניעה, שליטה, התמסרות
בוחנת גבולות, חווה חוויות, שוברת מוסכמות
אני טועמת ונוגעת, לוקחת ונותנת,
שואפת ונושפת, מטפסת....גבוה
יאללה, הגיע הזמן להגיע לפסגה
***מחשבת מסלול מחדש***
היי שקטה, כמה אפשר לשטוח
את הפגיעות מבלי לחשוש מהשפלה
כאילו הפגיעות עצמה היא סוג של כח
כאילו השלווה היא חוף הבהלה.
היי שקטה כאילו אין בך דופי
כאילו האוויר נותן לך הגנה
כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי
כאילו מעפר פורחת שושנה.
לפני 6 שנים. 13 באוקטובר 2018 בשעה 11:16
חשבתי עליך כשגמרתי
או אולי....גמרתי כשחשבתי עליך
זה כמו לרקוד עם שד שמחבק ולא עוזב
כן הוא תמיד רעב, אני הולך ומתרחק
ניצוצות של הבנה, שוב חולפים כמו סרט נע
כמו רוח סערה הם מקלפים עוד חלקים מהקליפה
לפני 6 שנים. 8 באוקטובר 2018 בשעה 19:10
אני מַרצָה וְנוֹאֶמֶת
קוראת וכותבת
משחקת במילים כבמגרש הבייתי
בוחרת אותן בדיוק וקפידה
יודעת להתאים כל מילה ליעדה
ועדיין ... יש מילים שקשה להן לצאת
נקודה.
למחשבה
לפני 6 שנים. 4 באוקטובר 2018 בשעה 17:47
לעצור לרגע
לנשום עמוק
ו.... לשחרר
לא למהר לשאוף בחזרה
רק כשהכל מתרוקן, יש מקום
לאויר חדש
זה רק קשה יותר, כשהיד שלך מונחת על הצוואר שלי
לקחת פסק זמן ולא לחשוב
לפני 6 שנים. 3 באוקטובר 2018 בשעה 13:54
היום בפעם ראשונה....
הייתי בצד שנכנס בעוצמה מאחור
ככה בכוח, בלי הכנה
ראיתי את הכאב בעיניו
והבנתי...
זה לא המקום בשבילי
האוטו במוסך, למשתתפים שלום (יחסית)
לפני 6 שנים. 29 בספטמבר 2018 בשעה 10:50
בתור אחת שאוהבת בעלי חיים
אני מסתובבת בתחושה
שאני לא מטפלת מספיק יפה בחיה שבי