פעם חשבתי שמונוגמיה בלתי אפשרית
נוגדת את טבע האדם
לימדת אותי אחרת
ועכשיו אתה צריך ללכת
כדי שאוכל להיות מונוגמית
(או לבוא....)
יום אחד זה יקרה
פעם חשבתי שמונוגמיה בלתי אפשרית
נוגדת את טבע האדם
לימדת אותי אחרת
ועכשיו אתה צריך ללכת
כדי שאוכל להיות מונוגמית
(או לבוא....)
יום אחד זה יקרה
פעם אחת איבדתי שליטה
רק פעם אחת, באמת עד הסוף
כזו שהקרקע נשמטת תחת רגלי
מפחיד, מלחיץ
אי ודאות, חוסר ביטחון
הראש יודע שאני במקום בטוח, שאני בחרתי מרצון
אבל הגוף....מזיע, דופק מואץ,
הראש מסתחרר, האדרנלין בשיאו....פחד
תרמתי דם....התעלפתי
(כן, אעשה זאת שוב)
85 כ"ס בין הרגליים
מוזיקה באוזניים
טיסה בגובה נמוך
עם משחק מקדים כזה
אתה יכול להישען אחורה ו....לשחרר
* הספק של כוח סוס אחד = הרמת 75 ק"ג לגובה מטר אחד בשנייה אחת....
כמעט והגעתי
כמעט ונגעתי
כמעט שהצלחתי
כמעט... זה לא מספיק
תיכף אני ארצה שתלכו מפה
שאוכל כבר ליפול בשקט
שלא תראו את הפצעים נפערים
שנשאר לבד ונשבר לאט
אבא בוכה על בן בוכה על אבא
(אביתר בנאי)
*** געגוע ***
מכוון פסנתרים, זן נדיר, כמעט נכחד
88 קלידים בשחור לבן, 88 מיתרים
והוא...נוקש, מקשיב, מותח, מכוון
עד שמגיע לצליל הנכון
מדוייק ויפה
כי...
לא לבוא = ללכת?
הירח מתרוקן
ואני מתמלאת....
ציפייה
לפעמים הפנטזיה יותר אמיתית מהמציאות
לפעמים הגבולות מטשטשים
העולמות מתערבבים
מחשבות מתבלבלות
משמעויות מתהפכות
בסוף... זה יבוא
בכיף ובקלות
כי רק ככה זה....נכון
ליטוף קטן וכבר לא מרגיש אבוד
גם אני יוצאת לחופשה
בטן גב, שמש וים, ילדים בלי מסכים, ניתוק וחיבור
אבל...
לוקחת איתי קצת ממך
קצת מהקול שלך
קצת מהראש שלך
קצת מהתחת שלך
קצת מהטיפות שלך
קצת מהתחושה
מהמילים
מהעיניים
קצת...ממך
..........
כי משהו ממני נעלם איתך
אז תן לי קצת ממך תן לי קצת ממך