שעת לילה מאוחרת. מתקבלת הודעה מלוות בקולות ותאורה שלא מביישת מועדון לילה סוער בתל אביב.
אני קופצת להשתיק את הנייד לפני שכל הבית התעורר ועל הדרך מציצה עם בכלל היא שווה קריאה..
" אהבה איפה את? אני בארץ! "
זה היה חבר טוב שעבר להתגורר בחו"ל וסוף, סוף קפץ לביקור.
למחרת כבר נפגשנו, מהרגע שירדתי מהרכב העניים שלו לא ירדו ממני..
הרגשתי כאילו הוא טורף אותי בכל רגע נטון.
בפעם האחרונה שנפגשנו הייתי אחרי לידה פלוס 15 קילו יותר.
העובדה שהוא נשוי לא מנעה ממנו להצמד אלי קצת יותר מידיי.
כשנפרדנו לשלום, הוא חיבק אותי חזק, חזק כדי להרגיש את שדיי וכאשר התרחקתי מעט הוא תפס אותי ביישבן והצמיד אותי אליו בחוזקה מכדי שארגיש את הזיקפה המטורפת שהוא מתמודד איתה מתחילת הערב.
מעולם לא נמשכתי אליו.
אבל משהו באגרסיביות שלו יחד עם החוצפה המטורפת, הדליק אותי.
העובדה שחיי המין שלי רדומים מאוד לאחרונה, לא הקלה על המצב.
אבל אני אדם ישר והגון מידיי.
אספתי את עצמי ואת כל החרמנות שהייתה בי ולחשתי לו באוזן..
" בגילגול הבא אני לא מוותרת . עכשיו שחרר! "
נכנסתי לרכב מלאה בזרמים ודמעות.
האם כאן הסתיימה לה ידידות של שנים?
האם בכלל יש דבר כזה ידידים?
בזמן הנסיעה אני מחליטה לנקות קצת את הראש.
אולי אלך לאיזה סרט טוב?!
מחפשת קורבן שישעשע אותי.
שולחת הודעה לאיזה ידיד לא משמעותי במיוחד. " ממצב, יש לך תוכניות להיום?"
לא עוברת דקה והוא מצלצל..
היי מותק מה איתך? מה.. למה שאלת מה אני עושה היום? מה בא לך לנשנש אותי?!?!
מהההה???????
איזה מין גבר אתה?
לנשנש? מה אתה שוקולד?
גם אם הייתה הגבר האחרון בעולם, לא נראה לי שהייתי כלל מסוגלת לתת לך לגעת בי.. באאא. בחילה!
לא... רציתי לשאול אם בא לך סרט.. אבל אני כבר מוותרת.
מצאתי את עצמי לבד, עייפה וחרמנית עם אלף ואחד שאלות.
יש בכלל דבר כזה ידידים?
