שנים של התמודדות מול אנשים רעים.
אנשים קרים, אגואיסטים ושקרנים.
השרדות של ממש מול החיים (זה ממש לא קטע של רחמים עצמיים) .
אך למרות כל זאת ולמרות הידעיה מה נחוץ מכדי להשתלב "בחברה", עדיין תמיד בחרתי בדרך "הקשה".
כי להשתלב לתוך העדר זה כזה קל.
נורא משעמם ואוטומטי.
אז אני תמיד בוחרת בשביל המפותל.
השביל הישר כלל לא מדבר אלי.
כך גם הגעתי לכאן.
אבל למרות שאני חזקה, עצמאית, מבינה דבר אחד או שתיים על החיים.
אני אוהבת להיות נשלטת, אני צמאה לזה.
הבעיה מתחילה עם העובדה שאני מאוד רגישה וישר נבהלת או נפגעת.
אין דבר שמדליק אותי יותר מלראות אותך טורף אותי עוד במבט הישיר לשמוע את קולך רוטט כשאתה סוטר לי. אבל כמו שאתה מביא אותי לטופ אתה גם בשניה מכבה אותי עם הזלזול והשחצנות שלך.
תגרום לי לחייך ואני אעשה ממך מלך!
תפגע בי ואני אסתגר, רק אתה תפסיד מזה.
כי לעולם לא תכיר את מי שאני באמת 😘