ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

רגע למחשבה

תנו למחשבות לדבר....
לפני שנה. יום שבת, 24 במאי 2025 בשעה 4:38

תרימו עיניים, תבחרו לאן להסתכל 

רובנו חיים על אוטומט 

לא פלא שרוב הזמן מתסכל

הגיע הזמן להישר מבט

 

לבחור במה להתמקד

ולשחרר את מה שתקוע

אני יודעת שזה נוגד

ושאצל רובנו זה טבוע 

 

תצעדו מחוץ לאיזור הנוחות 

תנו לעצמיכם הזדמנות חדשה

תתחילו לחיות עם נוכחות

ולפתע תשתפר לכם ההרגשה

 

תזכרו מה שמואר צומח

אז תפסיקו כל דבר לפרש

הדרך לוודא שהכל זורח 

היא להתמקד במה שכבר יש 

לפני שנה. יום שבת, 17 במאי 2025 בשעה 6:49

מאושרת שחזרתי לכתוב 

לשתף את אשר על ליבי

זה עושה כל כך טוב

 

קמתי ב4 וחצי לצליל הודעה

ומשם הדרך היתה הפתעה

זה לא התפתח כמו שרציתי

רחוק מכל מה שבליבי קיוויתי

 

נחשפתי עד הסוף ללא מגננות

הורדתי מעצמי את כל החומות 

חשבתי שזה יקרב ויחבר 

לא ייצור ביננו משבר

 

זה הרחיק וקיבלתי אינספור התנגדויות

תוסיפו לזה מספר הטפות

הייתי בהלם רציתי זמן לבדי

כי לא הרגשתי שהוא שם לצידי

 

לקחתי צעד אחורה והתרחקתי

לא הבנתי כמה זה יהיה משמעותי 

חשוב להדגיש שבשום רגע לא שיחקתי

זה באמת היה עבורי כל כך מהותי

 

פתאום הוא חזר ברוח סערה

הבין והפנים את אשר קרה

זמן המחשבה וההמתנה 

חיזק קירב ובנה תשתית איתנה

 

האור חזר לתוכי כאילו לא נעלם

הרגשתי בזכות התקשורת שאנחנו על גג העולם

הבנתי כמה חשוב לתקשר ולדבר

מתקרבים ואף אחד לא רוצה לוותר

 

תודה שיש לי אור כזה גדול בחיי

שמעלה חיוך כל בוקר על פניי

שמקשיב ולומד אותי כפי שאני

ומוכן לחשוף את עצמו למעני 

 

להוריד בחזרה את כל החומות

את כל מה שיצרו בתוכו המלחמות 

להושיט לי יד חזקה ונוכחת

עוטפת מחבקת שאותי לא שוכחת

 

 

 

לפני שנה. יום שישי, 16 במאי 2025 בשעה 6:38

בבוקר עם הנץ החמה

מסביב אין אף אחד 

השהייה לבד בשממה

מענגת - יש שם יופי מיוחד

 

כזה שמכניס לחיים רוגע ושלווה

נותן הזדמנות להסתכל פנימה 

רגע קטן שממלא באהבה

שגורם עם חיוך להסתכל קדימה

 

לפעמים הלבד הוא הכי ביחד שיש!!!

מחבק מעצים ועוטף

רגע מושלם - כל כך מרגש

שהרעש מגיע ואותו הוא חוטף

לפני שנה. יום רביעי, 14 במאי 2025 בשעה 17:57

השקט הגיע ותפס אותי לא מוכנה

מנסה לעכל את מה שאמש קרה

האם לעמוד מאחורי הבחירה

או פשוט לזרום ולשלוח הודעה 

 

אף אחד לא יבין את ההרגשה

על חברות שנוצרה בשבריר של שנייה

על חיבור מיוחד שיש רק בסרטים

כאלו שכולם בחלומות מדמיינים

 

ואיך מוותרים על משהו מושלם 

כזה שאין כמוהו בכל העולם

כזה שנותן כח ומעלה לי חיוך 

ונותן הרגשת ביטחון ושיוך 

 

לא יודעת מה יוליד העתיד

לגמרי מפחדת להמשיך להתמיד

ראיית העתיד לא בהכרח דומה

כי יש לי חלום שמחייב הגשמה

כל היום עלו בי תהיות 

וחלפו במוחי אינספור מחשבות 

 

הגעגוע מתגבר

משהו מבפנים חסר

מעניין מה אני באמת בשבילו

בנתיים הזמן יעשה את שלו 

 

השקט עדיין נמשך

זה כמו חוט שממשיך להימתח

מה אם הוא יקרע

איך אתמודד עם הגזירה

 

לפני שנה. יום שלישי, 13 במאי 2025 בשעה 17:34

לפתע בלי שום התראה, 

מישהו נגע בי על ידי הודעה. 

איך מישהו רחוק מעבר לאופק, 

נגע בי בקלות עם שפע של עומק.

מעולם לא פגשתי, 

אך מיד הרגשתי. 

לא ידעתי מהם הסיכויים, 

פשוט האמנתי שיש הפתעות בחיים. 

שאחכה בשקיקה לכל הודעה, 

ואקפוץ משמחה שאשמע התראה. 

שהשיח יעצים יפרגן וימלא, 

שהאהבה שלי כלפי עצמי תתמלא.

בצד השני יש מי שמקשיב תומך ונותן ביטחון, 

וגורם להרגיש שזה הדבר הנכון. 

לפגישה הראשונה נצטרך להמתין זמן כה רב, 

והוא הבטיח שיישאר איתן ונוכח בכל המצב. 

סומכת עליו בעיניים עצומות, 

ויודעת שיגיע הרגע בו נעשה השלמות. 

כרגע על הסיפור יש חיסיון, 

אז את השאר מוזמנים להמשיך בדימיון. 

 

תזכרו תמיד יש הפתעות בחיים, 

הרי כולנו פה כנגד כל הסיכויים. 

 

לפני 6 שנים. יום שלישי, 10 בנובמבר 2020 בשעה 0:58

הייתי אז עדיין ילדה, 

לא הבנתי שהחיים הם לא סיפור אגדה. 

תמימותי נלקחה בשבריר של שנייה, 

ואז הגיעו הקשיים בתהליך הבנייה. 

בתוך תוכי חיי נעצרו וליבי עצר דום, 

לא הצלחתי להתקדם נשארתי במקום. 

כמובן לא רציתי שאף אחד ידע, 

אז ליבי לעצמו, שמר את המידע.

לא הבנתי, לא עיכלתי שזה היה אמיתי,

התביישתי והרגשתי שזאת היתה אשמתי. 

כל כך בודדה, עצובה, מלווה בדממה,

רוצה לקבור את ראשי, עמוק באדמה. 

כל השאר ממשיכים כרגיל בחייהם, 

ואני עדיין קטנה, צריכה לנהוג על פיהם.  

אז רקדתי, חייכתי שמחתי וצחקתי, 

אבל בפנים בכיתי, כעסתי שנאתי וצעקתי. 

אף אחד לא טורח להסביר איך הרגש עובד, 

לא הגיע הזמן אותנו לשבת ללמד?

רציתי שהכל ייעלם ביחד איתי,

כי לא היה טעם לחיות לפחות לא מבחינתי...