שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

היא אני ומה שביניהם

מיומנו של איש חינוך.
לא תמיד זה אני, לא תמיד זאת היא ולא תמיד זה מה שביניהם...
לפני 5 שנים. 14 ביוני 2018 בשעה 1:58

אני צולל אל תוכה

קורא כל מילה

מצייר לי את דמות נפשה

נפעם מהתמונה

והלב מתמלא דם

והרגש מתחמם

והרצון להחזיק באדם 

לגעת להרגיש כאילו להד"ם.

והרעב הקדמון נעלם

מעט...

לא כי לא רעב לגופה (שלא תתבלבלי נערה)

כי תמונת הנשמה התבהרה...

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י