שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

היא אני ומה שביניהם

מיומנו של איש חינוך.
לא תמיד זה אני, לא תמיד זאת היא ולא תמיד זה מה שביניהם...
לפני 5 שנים. 19 באוגוסט 2018 בשעה 16:18

האדם הקדמון שהיה מביא את המזון למערה. אל בת הזוג שלו,

ראה את הדם נוזל משפתיה....

את תאוות החייות. תאוות הבשר.

מזה נשאר האודם

לכן נשים מורחות את הדבר הזה על השפתיים. חומר רעיל שמנוני דביק. וסנטטי.

אני שונא את המגע, הטעם, המרקם.

ושפתייך עבורי אדומות מספיק... ולאחר נשיק/כה אחת או שתיים מאדימות יפה ובטבעיות...

 

רעב לטעם הטבעי שלך אהובה!

ומתגעגע.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י