היא אני ומה שביניהם

יושב על קפה שחור

מדמיין עולם מושלם

את למרגלותי

מחוברת אלי 

יונקת

אני מלטף אותך מידי פעם

לוגם מהקפה...

ואז מרגיש דימום פנימי

ויודע!

שאל כל סימון על גופך הלבן

אני מסומן מבפנים!

זה סימון שכואב מאוד

שנזכרים...

שעולים תמונות במחשבה

שנושמים ואז עוברת צללית של שנינו נבעלים...

כשזה מתאים הכאב נמצא בכל מקום

אפילו בלגימה פשוטה של 

קפה שחור