היא אני ומה שביניהם

הערב ירד

קרני שמש אחרונות מציצות מהים

לקחתי אותה אל היער

בקתה בין עצים ומים זורמים

היא כבר למדה שאין צורך בתחתונים

ואין צורך במילים

מתפשטת ומרימה את שני החורים

הידיים מרחיבות את הישבנים

אני מביט בחינוך שעברה איתי

מחייך מרוצה ממנה...

היא מרגישה ומפסקת עוד

כמה גאווה

וכבר מתגעגע