שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

היא אני ומה שביניהם

מיומנו של איש חינוך.
לא תמיד זה אני, לא תמיד זאת היא ולא תמיד זה מה שביניהם...
לפני 5 שנים. 1 במאי 2019 בשעה 20:45

לא נגעתי בה כבר כמה חודשים

עבודה... מחלה...ראש עף לכיוונים לא אנושיים.

אבל בלילות היא מופיעה...

התחברתי שוחחנו, התגעגענו

קבענו להיפגש.

הלב מחסיר פעימה בקביעות כשאני איתה.

היא על ארבע פתוחה מולי

מביט ביופי שלה

יודע שיכאב לה

רציתי שיכאב.

עמדתי לחדור לתוכה

הקצה כבר בפתח

הגשתי לה את היד לפה

תנשכי אמרתי לה

כשיכאב פשוט תנשכי ילדה שלי.

חדרתי לתוכה לאט

יודע שיכאב

מרגיש איך היא נפתחת בכאב

והיא נושכת

חזק

והחדירה לתוכה נמשכת

וכולי בתוכה

ממלא אותה בי

היא כבר לא מיללת

מרגיש היד מלוקקת

מביט ורואה טיפה 

וכלום לא כואב יותר.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י