השובב

בדיוק שנכנסתי לבית.

לבנה, חלקה ונקיה, תחתון תחרה שחור חוצה בדיוק באמצע את הישבנים הצחורים, היא קופצת עליי, מנשקת ומלקקת.

הקולר על צווארה.

אני מתקדם לכיוון הסלון ונעצר, ״בואי״  היא קופצת מדמחה ונצמדת אליי.

אני מתיישב על הספה האהובה ומביט בעיניה - 

היום תקבלי הצלפות לישבנים

יד עמוק בפה

הצלפות לחזה

מריחה של הרוק שלך על כל הפנים

הצלפות ללחיים. חזקות.

״עשיתי משהו רע?״ 

״לא. עשית הכל נכון.״