סרט ה - Go to שלי, interstellar
אני מתחבר לבדידות הזו שבחלל החיצון, לשקט
המימדים העצומים והאדישות שלו מכניסים אותי לפרופורציות ונותנים לי פרספקטיבה רחבה יותר על האתגרים שמולי
זוג אסטרונאוטים
מרחפים בחללית, סמוך לאופק האירועים של חור שחור (נגיד גרגנטואה, אם כבר)
אחד מהם מתנדב לקפוץ פנימה,
השני נשאר מאחור ומתבונן
מנקודת המבט של הצופה, ככל שחברו מתקרב לאופק האירועים, תנועתו מואטת עקב התארכות הזמן עד שהוא עוצר לחלוטין על הסף
מנקודת המבט של זה שנופל, החוויה שונה לחלוטין: הכל רגיל, הוא נופל ואפילו מאיץ בחלל, ולא נעצר בשום שלב
למרות ששתי החוויות מתארות את אותו אירוע - הן סותרות לחלוטין
אבל במקביל נכונות לגמרי , פשוט במסגרת מערכת הייחוס שלהן
אין כאן אמת אחת מוחלטת, אלא מציאות שתלויה בנקודת המבט של המתבונן
מרף חווה אבא שנטש אותה
קופר חווה אבא שבחר להקריב את הכל
אותו מעשה, שתי נרטיבים, ושתיהם נכונים
גם במערכת יחסים זוגית
עבור אחד, חווית הזמן שונה לחלוטין מהחוויה של השני
תוך כדי תנועה , במטרה לייצר מרחב זוגי משותף , קצב הכיפוף והמיזוג של המרחב האישי שונה לגמרי
לא מדובר בהיעדר רצון או כוונה — רק מערכת ייחוס שונה, והאתגר במערכת כזו היא למצוא את השעון הנכון לשתי הצדדים
מדהים איך גם אחרי שלושה עשורים בעולם אני עדין לומד על עצמי עוד, על הפחדים שלי, הרצונות שלי
איך הפרספקטיבה שלי מתעצבת מיום ליום
מה שאני רוצה מתחדד לי, ומה לא ידעתי בכלל שחסר לי, והיום אני לוקח על עצמי לא למהר לשפוט אנשים שרואים דברים אחרת ממני
במיוחד בימים חשובים כמו היום
כשהתגובה הראשונית שלי היתה זעם, ושבירת כלים
"אם אני לא, אז אף אחד לא"
להיות הסיוט שלהם, כולם, כי אף אחד לא הכניס לה היגיון בריא לראש
לחטוף, לאזוק
שמישהו בכלל יחשוב לגעת במה ששייך לי? גם אלוהים לא יעזור לו
פרספקטיבה
אני לא שם
אני צופה בסרט עד הסוף ונהנה ממנו
משלים עם המציאות שלי, מחבק את הרגע ומודה על החוויה
אני בנוי אחרת
לא מתאימה לי הרוטינה הסטנדרטית של העולם ואני סולד ממנה
מערכת הייחוס שלי, והפרספקטיבה שלי, יוצאות דופן
זה לא תמיד טוב, תפיסת העולם שלי פוגעת בסובבים אותי
אבל זה אני
הפרספקטיבה שלנו היא מה שמייחד אותנו
אל תוותרו עליה
למתעניינים-
א. אופק האירועים הוא הנקודה בה מהירות המילוט הנדרשת לחלקיק אור להתנתק מכוח המשיכה של האובייקט גדולה ממהירות האור (מכאן שמו של החור השחור)
ב. האסטרונאוט המתנדב לא באמת שורד את התהליך, הוא מתפרק לאטומים, זה לא מומלץ
ג. הדאדי של תורת היחסות הוא איינשטיין
ד. ב interstellar קופר מגיע עד הסינגולריות של החור השחור
ה. רק כשאני כותב את זה אני שם לב, יתכן שהבמאי קרא למת'יו מקונהוי "קופר" על שם קופרניקוס?