עברנו מדינה. או עזבנו מדינה. זה לא באמת משנה זה ממש אותו דבר. וזה עשה ועושה שקט. הוריד לחץ, פתח את הראש ופינה בעיקר מקום לדברים אחרים.
וכן היתי בעולם שלי, כל ההתעסקות במעבר השתיק הכל...את כל היצרים, היצירתיות הצרכים האחרים. זה היה נחמד מצד אחד, הכי הרבה זמן שלא חשבתי על זה, על סקס קשוח, על להחזיק אחריות .... זה הקל להתרכז במה שהיה צריך כדי שיגיע רגע שארגיש בבית שוב.
הכי סאחי שהיה לי בחיים.
אז מה עכשיו ? ... אז עכשיו שהתמקמתי, אני מרגישה בבית, מרגישה שהראש והגוף התחברו להם לטיים לין אחד. ועכשיו בא לי הכל. ניפתח הרעב התאבון, אבל זה גם מעלה שאלות
והמון
אינטמיות באנגלית? האם bdsm זו שפה בן לאומית אבל הדרך לשם לפחות מהמקום שלי... מצריכה קצת מעבר. האם אפשר לייצר כזו התמסרות שהשפת אם שלי היא כל כך עיברית (האנגלית שלי אחלה ועדין זונה זה זונה).
שהפה שלי מת לדבר מלוכלך אבל... בלי שניה לעצור לתרגם .לחפש את המילה הנכונה - שרמוטה זאת מילה כל כך אלגנטית.
אולי זה סתם באמפר בדרך, אולי זה כמו לעלות על אופניים, פשוט צריך לעלות.
או ההפך הגוף אחרי תקופה ארוכה אומר לא לרוץ ישר .... ברור לי שהצעד הראשון יהיה אחר, אין להם כלוב פה, ואפילו במה שיש מרגישה שכולם פה חשדנים לזרים ואלי זאת אני שחשדנית לזרים.
אבל ברור לי גם, שאחרי הקפיצה הזו, זה יבוא טיבעי.
כשהיא תהיי על 4, שאלטף את הטוסיק שניה לפני הפליק, שהשיער שלה יהיה סביב היד שלי נימשכת לאחור, לא יהיה צורך בהרבה מילים אם בכלל.. הרעש של הפליק נוחת לה על התחת הוא זהה בכל השפות .
ועדין סאשן ראשון בשפה אחרת.

